"לחקור את הטבע מאחורי הקלעים של הרפואה"

ליטל קליך-פילוסוף דוקטורנטית וחוקרת בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, פענחה באחרונה את המנגנון הפוגע בפוריותן של חולות סרטן המקבלות טיפול כימותרפי. התגלית פורצת הדרך מעוררת כיום תקווה חדשה בעולם הרפואה וגם בקרב חולות סרטן רבות

 

ליטל קליך פילוסוף, 35, חוקרת מוערכת בעלת תואר שלישי, החלה את הקריירה האקדמית שלה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. "כאן עשיתי את התואר הראשון וכאן גם הכרתי את  קליך בן זוגי ונישאתי לו". את לימודי התואר השני עשתה באוניברסיטת תל אביב במעבדתה של פרופ' רות שלגי שם התמחתה בתחום הביציות וההפריה. "הייתה לי משיכה לתחום הזה כבר מהתואר הראשון כי היה בזה משהו שניתן ליישם אותו בקליניקה בצורה יחסית מהירה. היה לי חשוב מצד אחד להיות קרובה לחלק הקליני ומצד שני לשלב בעבודתי גם את המחקר".

 

לאחר שסיימה את לימודי התואר השני עזבה פילוסוף את האקדמיה לטובת עבודה במעבדה להפריה חוץ גופית בבית החולים מאיר בכפר סבא ובמדיקל סנטר בהרצליה. "זה היה מקום שבו יישמו את מה שניסינו במעבדת המחקר על עכברים, כדי ליצור חיים אנושיים. זכיתי להחזיק בידיים תינוקות שראיתי וליוויתי אותם עוד מהשלב שבו היו רק ביצית וזרע. זו הייתה עבודה מאד מספקת אבל חסרו לי הלימודים והמחקר".

 

אחרי שנתיים של געגועים, מצאה פילוסוף את דרכה חזרה לאקדמיה והשתלבה בשיתוף הפעולה המחקרי המתקיים בין בית החולים תל השומר ופרופ' דרור מאירוב גניקולוג המתמחה בשימור הפוריות בחולות סרטן ובין פרופ' בנימין שרדני ראש המכון לחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים בבר-אילן.

 

השפעת הכימותרפיה על הפוריות

"לעבודתו של פרופ' שרדני התוודעתי עוד כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון וכבר אז הוא היה עבורי מושא להערצה". פילוסוף מסבירה כי פרופ' שרדני פיתח יחד עם פרופ' מיכאל אלבק תרופה לסרטן בשם AS101, שמפחיתה את תופעות הלוואי של כימותרפיה מסוג מסוים ובמודלים מסוימים היא גם בעלת יכולת אנטי סרטנית. כיום, משתמשים בתרופה זו בניסויים קליניים מתקדמים לחולי סרטן.

 

"ידעתי שפרופ' מאירוב מחפש מישהו שיבדוק את השפעות התרופה על התפתחות הביציות ועל פוריות וזה היה בשבילי סימן משמיים כי מאז התואר הראשון אני חולמת לעבוד עם פרופ' שרדני". וכך חזרה פילוסוף לפקולטה למדעי החיים בבר-אילן וחקרה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, את השפעת התרופה על פוריותן של נשים המקבלות טיפול כימותרפי.

 

"העבודה שלי המשיכה למעשה את עבודתו של ד"ר אלון כרמלי שבחן במסגרת הדוקטורט שלו את השפעת תרופת ה- AS101 על הזרע בזכרים חולי סרטן שעברו כימותרפיה. המחקר שלו הוכיח שהתרופה אכן מונעת פגיעה בפוריות של תאי הזרע והשלב הבא היה לבדוק את זה על נקבות. רציתי לבדוק את המנגנון הקיים בסוג מסוים של כימותרפיה, שפוגע בשחלה וגם לבדוק את ההשפעה המגנה של התרופה על השחלות ועל ייצור הביציות בהן".

 

הפתרונות שהרפואה מסוגלת כיום לספק לילדים ובני נוער חולי סרטן שמקבלים טיפול כימותרפי ומעוניינים לשמר את האופציה להיות הורים בעתיד הם שאיבת זרע וביציות, או חיתוך ושמירה של חלק מהשחלה, כדי שניתן יהיה לייצר ממנה ביציות בעתיד. לעתים, ביציות אלו עוברות תהליך של הפריה מלאכותית והעוברים נשמרים בהקפאה. פילוסוף אומרת כי הציבה לעצמה כמטרה למצוא פתרון שימנע עקרות בעיקר בילדות קטנות שאין אפשרות לשאוב מהן עדיין ביציות, או למצוא אלטרנטיבה לאופציות היותר חודרניות ויקרות שקיימות כיום.

תוצאה מפתיעה ופורצת דרך

"כשהתחלתי לעבוד על המחקר, לפני כחמש שנים, המעבדה לפריון בבית החולים תל השומר הייתה עדיין חדשה ואני קיבלתי חדר ריק שהייתי צריכה להקים בו את המעבדה שלי. במקביל עבדתי על המחקר גם באוניברסיטה. התחלתי לתת כימותרפיה ואת התרופה לעכברות, ולאט לאט גיליתי שיש לה השפעה". התמקדותה של פילוסוף בחקר המנגנון של פעולת הכימותרפיה הגורמת להרס הביציות, הניבה תוצאה מפתיעה מבחינתה ופורצת דרך מבחינה מדעית גלובלית. "גיליתי כי בעוד שהכימותרפיה פוגעת בתפקוד השחלה וגורמת למות הביציות, התרופה דווקא שומרת על תפקודן התקין והמאוזן של השחלות ומאפשרת לביציות להתפתח באופן תקין".

 

גם הבדיקות שבאו לאחר מכן, כדי לוודא שהביציות שהתפתחו אכן פוריות, הניבו תוצאות חיוביות. "הסתבר כי בעכברים שקיבלו כימותרפיה עם התרופה, הייתה כמות ביוצים גדולה יותר, מה שהביא ליותר הריונות ולכמות גדולה יותר של וולדות בריאים שנולדו. וזה הדבר הכי מדהים בעיני".

 

לאחר השלמת הדוקטורט, המשיכה פילוסוף לעבוד במעבדתו פרופ' שרדני בבר-אילן והתמקדה בחקר מחלת הלוקמיה. כיום היא בוחנת מקומות לפוסט דוקטורט בחו"ל ומקווה כי תגליתה תגיע בשנים הקרובות לשלב הניסויים הקליניים. "עד כה הרצון להורות היה אבוד מראש למי שמקבלת טיפולי כימותרפיה. אין לי ספק שהמחקר הזה יעזור לאלפי נשים".

 

הדרך לקדם את הרפואה

בעתיד הרחוק חולמת פילוסוף לחזור לבר-אילן ולהקים באוניברסיטה מעבדת מחקר משלה המשלבת את תחום האימונולוגיה ותחום הפוריות. "הייחוד של בר-אילן בעיני הוא בכך שהיא משמשת כסוג של חממה, מקום שתומך בחוקרים, ומטפח אותם. באופן אישי, גם אני קיבלתי כאן את מלוא העידוד והתמיכה, כפי שלא קיבלתי בכל מקום אחר, ולכן אין לי ספק שאשוב לכאן כדי להמשיך את מחקרי". 

 

מחקרה פורץ הדרך של פילוסוף, שזכה לאחרונה לפרסום ולהכרה בין לאומית הפנה אליה זרקור, והיא מוצאת עצמה מודל לחיקוי בקרב חוקרות צעירות נוספות. למי שעושה בימים אלה את דרכה האקדמית מן התואר הראשון אל השני ומתלבטת האם להמשיך במסלול המחקרי או לפנות לקריירה בתעשייה, ממליצה פילוסוף להישאר במסגרת האקדמיה ולשמור על הרצף בלימודים.

 

"הרצף חשוב כל עוד יש בך את הרצון לחקור. ההפסקה שעשיתי אחרי התואר השני, כשיצאתי לשוק העבודה למשך שנתיים, הביאה לכך שיכולתי להשוות בין מה שאני מקבלת בשוק העבודה לבין מה שאני מפסידה במחקר. זה גרם לי לחזור מהר מאד לאקדמיה. זו אכן חממה. ואסור להתייאש גם אם אין תוצאות מרשימות כבר בהתחלה". בעיני פילוסוף כיום, המחקר שבו היא עוסקת אינו רק תחום אקדמי מאתגר אלא משהו בעל חשיבות גדולה הרבה יותר: "אנחנו חוקרים את הטבע שקיים מאחורי הקלעים של הרפואה. זה עצום בעיני ואסור לוותר על זה. זו הדרך לקדם את הרפואה".

לכתבות נוספות...