חוקרי המכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים (BINA) שזכו בפרסים בשנת 2013

 

פרופ' (אמריטוס) אהרון גדנקן שזכה בפרסים יוקרתיים מיום הצטרפותו לסגל ההוראה של אוניברסיטת בר-אילן בשנת 1975, קיבל גם בשנת 2013 את פרס המצוינות השנתי של החברה הישראלית לכימיה (ICS).  פרופ' גדנקן, חלוץ בשטח הסונוכימיה, דיסציפלינה שבה משתמשים בגלי קול אולטרסוניים להאצת תגובות ונחשב למומחה בייצור ננו מבנים בעלי תכונות אנטי-בקטריאליות, אנטי-ויראליות, אנטי-פונגליות וכן תכונות המונעות היווצרות ביופילמים. במשך השנים פיתח פרופ' גדנקן גם שיטות מבוססות אולטרסאונד, לציפוי מגוון סוגי משטחים מוצקים בתרכובות הללו שהן בעלות חשיבות רפואית. בנוסף, הוא מנהל את הקונסורציום האקדמי-תעשייתי של הקהילה האירופית שמעוניין להטביע תכונות אנטי-בקטריאליות בכל הבדים הנמצאים בשימוש בבתי החולים. יחד עם פרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר-אילן, ייצר פרופ' גדנקן ננו-חלקיקים מבוססי רנ"א שיכולים "להשתיק" גנים ספציפיים. בשנים האחרונות הוא הגה שיטה חד-שלבית לגידול אצות זעירות והמרתן לדלק ביולוגי שמיש, וכיום הוא ממשיך לפתח תגליות קודמות שלו בתחום ייצור ביו-דיזל.

 

ד"ר אבי צדוק, איש סגל במכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן ומרצה בכיר בפקולטה להנדסה, הוא חתן פרס קריל היוקרתי למצוינות במחקר מדעי לשנת 2013. ד"ר צדוק הוא מומחה לפוטוניקה מבוססת סיליקון, תחום מחקר חיוני למערכות תקשורת אופטיות מרובות מעבדים. בנוסף, הוא חבר בקונסורציום מחקר תלת-שנתי בסך 100 מיליון שקלים שחוקר תחום זה בחסות המדען הראשי. בתחום מחקר אחר, חוקר ד"ר צדוק  יישום של שיטות דמויות מכ"ם (רדאר) כדי לשפר את ביצועיהם של חיישני הדור הבא המבוססים על סיבים אופטיים, מחקר שיכול להוביל ליצירת 'מערכת עצבים' לניטור שלמות מבנית במגוון מסגרות.

 

 

פרופ' דורון אורבך זכה בשנת 2013 בשני פרסים יוקרתיים. בפרס החוקר המצטיין של אגף הסוללות באגודה האלקטרוכימית ובפרס קולטהוף של הפקולטה לכימיה של הטכניון. הוא מוכר בעולם בין היתר בזכות התפקיד החשוב שמילא בפיתוח סוללות ליתיום נטענות, הסוללות שבהן מצוידים טלפונים סלולריים ומחשבים. בימים אלה הוא עובד על מספר טכנולוגיות אלקטרוכימיות לצבירה והמרה של אנרגיה מתחדשת. פרופ' אורבך, שעל שמו רשומים פטנטים רבים, צויין לאחרונה על ידי BASF, מחברות הכימיקלים המובילות בעולם, כאחד מחמשת המייסדים של רשת המחקר הבינלאומית שעליה הוטל לפתור בעיות יסודיות הקשורות לחומרים, מרכיבים ומערכות הנעה חשמלית,כלומר סוללות לכלי רכב חשמליים, וכן לאחסון חשמל. פרופ' אורבך משתף פעולה גם עם DOW Chemicals, General Motors, Merck, ועם מספר חברות ישראליות.

 

 

 

ד"ר עידו בצלת זכה בשנת 2013 בפרס טאובנבלאט למצוינות במחקר רפואי. הוא למד בהארווארד וב-MIT והתמחה בפרמקולוגיה, טיפולים ניסויים ניסיוניים, חקר מערכת החיסון, ננוטכנולוגית דנ"א ותכונת 'החישוביות הביולוגית' בהתנהגות נחילים של בעלי חיים פשוטים. ד"ר בצלת יצר 'ננו-בוט', מכונה תלת ממדית שמסוגלת ליצור ממשק עם תאים חיים, לאסוף נתונים ולבצע משימות מתוכנתות בתוך הגוף. ביום מן הימים, בעזרת ה-'ננו-בוט', יוכלו הרופאים לשלוט היכן ומתי תהיה תרופה פעילה לאחר נטילתה. המערכת שפיתח ד"ר בצלת פותחת גם אפשרויות חדשות למחשבים מוטמעים ביולוגית שיכולים לעבוד כצוות מתואם, להגיב לאותות שמשדרים תאים ולשלוט באינטראקציות של תרופות.

 

 

פרופ' זאב זלבסקי, מנהל מרכז ננו-פוטוניקס במכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים (BINA), וראש תכנית מחקר אלקטרו-אופטיקה בפקולטה להנדסה, זכה בפרס התחרות הבינלאומית לחדשנות בטכנולוגיות נלבשות לשנת  2012, בזכות המצאה של טכנולוגית ניטור ביו-רפואית רציפה. פרופ' זלבסקי נבחר מבין למעלה מ- 300 מועמדים מכל רחבי העולם שהתחרו על הפרס. פרופ' זלבסקי הוא מומחה לאלקטרו אופטיקה וסיבים אופטיים, מחקריו עוסקים בפיתוח מערכות אופטיות בחלל חופשי ושיטות הדמיה, חישה ועיבוד נתונים משופרות. הוא כתב 5 ספרים, פרסם למעלה מ 400 מאמרים ומספר רב של פטנטים רשומים על שמו.

 

פרופ' ירון שב-טל זכה בפרס רוברט פולגאן של האגודה ההיסטו-כימית הבינלאומית לשנת 2013 בזכות שיטות הדמיה מתוחכמות שפיתח, המאפשרות מעקב אחרי השינויים המולקולאריים בגנים בודדים בתוך תא בודד. עבודתו של פרופ' שב-טל נבחרה מבין 10 מחקרים שהגיעו לשלב הסופי. פרופ' שב-טל חוקר את הקינטיקה של ביטוי גנים, בעיקר דרך דינמיקת שיעתוק mRNA, הארגון התאי, והבנת ההתמרה הסרטנית.

לכתבות נוספות...