הביצה, התרנגולת והלכות כשרות

בשרם של בעלי חיים שנגרם להם סבל וביציהן של מטילות שגדלו בתנאים קשים – האם ראוי שייחשבו כשרים? חשיבה מחודשת בנושא הלכות הכשרות


לפני כשנתיים, בסיום הרצאה בנושא זהות יהודית וציונית, ניגשה אליי סטודנטית צעירה ואמרה לי בעצב: "מסורת ישראל מקסימה, כל כך חבל לי שאני לא יכולה להתחבר אליה...", והוסיפה כי היא צמחונית. לפליאתי השיבה, "הרי חייבים לאכול בשר בשבת, אז איך יכול צמחוני לכבד את השבת?".


ובכן, אין חובה לאכול בשר בשבת. יתרה מכך, יש מקום לשאול: האם לשומרי כשרות מותר לאכול בשר? כנס "ניצוצות" ה-54, שנערך במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, בחן סוגיה זו. משתתפי הכנס שדנו בהלכות צער בעלי חיים וכשרות, קראו לחשיבה מחודשת בנושא הלכות הכשרות. חלקם אף צידדו במעבר לטבעונות. 

 

ההתאכזרות אינה כשרה


הרב שבתי הכהן רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה, אומר כי אכילת בשר הותרה בהלכה בתנאים מגבילים: "ההיתר שנתנה התורה לאכילת בשר מותנה בהיות בעל החיים בריא, ולא כזה שאחת מן הרקמות החיוניות שלו נפגעה ומכונה בהלכה 'טריפה'. את כל ההכשרים מלווה ההנחה הבסיסית, כי הרקמות החיוניות לבעל החיים בריאות, ואין צורך לבודקן. יש גם לזכור כי הדברים מתייחסים לבעלי חיים שגודלו בצורה המסורתית, בתנאים סבירים של חופש ובריאות. תנאי הגידול התעשייתיים שונים באופן רדיקלי מן הגידול המסורתי, ולכן צריך לבסס הנחה זו מחדש, באשר אין כלים הלכתיים ברורים איך לעשות זאת.


"ההובלה לשחיטה, והשחיטה עצמה, צריכות להיעשות באופן שהסבל שייגרם לבעל החיים יהיה מזערי. אם לא יהיה כך, הוא עלול להיפגע סמוך לשחיטתו ולהיות 'טריפה', אסור באכילה. ממילא, איסור צער בעלי חיים ואיסור טריפה כרוכים זה בזה. ההנחה המוקדמת בדבר בריאות בעל החיים לוקחת כמובן מאליו שההתנהגות כלפיו הייתה נאותה. יש, אם כן, לדון מחדש בשאלת כשרותם של עופות שגדלו בתנאים התעשייתיים העכשוויים, ובמשך חייהם סבלו סבל רב. זאת מעבר לשאלת 'צער בעלי חיים', המוטלת לפתחם של המגדלים והצרכנים כאחד".


גם ביצים וחלב


הרב רפפורט מרחיב את היריעה: "חשיבה הלכתית מחודשת, שתאתר את הקושי ההלכתי לוודא שבעלי החיים בגידול ובטיפול התעשייתי אינם בבחינת 'טריפה', עשויה להרחיק לכת ואפילו לדרוש הימנעות מאכילת ביצים וחלב". לדבריו, תנאי גידול קשים של מטילות גורמים בין השאר לריבוי מחלות זיהומיות; זאת בנוסף לעובדה שהמטילות הן תוצר של ברירה גנטית מלאכותית, שהקנתה להן את התכונה להטיל ביצים גדולות במיוחד, בתדירות גבוהה במיוחד, ולתהליך הזה יש השפעות בריאותיות שליליות ביותר.


"מעבר לשאלה החשובה של 'צער בעלי חיים' שהמגדלים והקונים שותפים בו, מעולם לא נבדקה שכיחות הטריפות בין המטילות. יש לציין כי התחשבות בגורם נוסף, דוגמת קביעת תקן המאשר כי 'המוצר הופק ללא צער בעלי חיים', תהיה כרוכה בייקור משמעותי של ייצור המזון מן החי. בנוסף, היצרנים והמשווקים ודאי ילינו ויטענו כי הרבנות מערימה קושי על קושי, מעבר לבדיקת הלכות הכשרות גרידא".


הספרות ההלכתית גדושה בפסקי הלכה האוסרים גרימת צער לבעלי חיים. פוסק ההלכה הרב משה פיינשטיין מארה"ב אסר על גידול "עגלי חלב". עגלים אלה מוחזקים מלידתם בצפיפות ובתנאים ירודים, כדי שלא יזוזו ולא יוכלו להפעיל את שריריהם, וכך יישאר בשרם רך. "יש להניח", אומר הרב רפפורט, "שהשיח ההלכתי הפומבי לא ירים את נס הטבעונות כחובה הלכתית; יחד עם זאת, שומרי הכשרות, המהדרים והמדקדקים בכל המצוות גם מעבר למינימום הנדרש, יידָרשו לכל הפחות להקפיד על צריכת תוצרים מן החי אך ורק אם אלה גודלו בתנאי חופש. קביעה זו נובעת מחוקי הכשרות בלבד, ללא ההתייחסות לנושא המוסרי והפילוסופי של מחשבת ישראל בנושא".  

 

עונג שבת


"המודל הפסיכולוגי של צמחונים וטבעונים דומה למודל של שומרי הכשרות", אומר פרופ' מנחם קוסלובסקי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, "אלה שתי קבוצות אידיאולוגיות המחויבות להשקפת עולמן. הצמחוני וכמוהו שומר הכשרות, שניהם נבדלים בתפריט המיוחד שלהם משאר המסובים לארוחה. ואולם, למרות הדמיון, לא רבים שומרי הכשרות הששים לאמץ את אורח החיים הטבעוני או הצמחוני. הסיבה נעוצה במסורת (מסורת, לא הלכה) של אכילת בשר ודגים בשבת. סיבה נוספת היא התפיסה, כאילו השחיטה הכשרה הומאנית יותר. מתוך כך חש שומר הכשרות שהוא 'כבר תרם את חלקו' לזכויות בעלי החיים והוא מרגיש פחות דחיפות מצפונית להיות צמחוני".


ולסטודנטית ששאלה כיצד אפשר לשמור שבת מבלי לאכול בשר: היהדות אינה מחייבת אכילת בשר בשבת, אלא מחייבת עונג בשבת. התענגות על בשר בעל חיים שנגרם לו סבל – היא-היא חילול השבת.

 

לכתבות נוספות...