פעילות בינלאומית במכון לננוטכנולוגיה

המכון הגיע בשנה האחרונה להישגים מרשימים רבים, והפך ממכון ננוטכנולוגיה מוביל בישראל לבמה למחקרים שיתופיים רבים בעולם.  לאחרונה זכה המכון למעמד SME מטעם האיחוד האירופי ומטעם ועד ישראל-אירופה למחקר ויזמות ISERD. משמעות ההכרות הללו היא שכעת, בנוסף לציוד חדשני ושירותי מחקר ופיתוח, המכון יכול לספק לחוקרים מקומיים ובינלאומיים ערוץ ישיר לשיתופי פעולה מדעיים. בנוסף, המכון מעניק פתרון אטרקטיבי המאפשר שיתופים טכנולוגיים עם גופים תעשייתיים, בזכות ההיצע הנרחב של PI במגוון תחומי ננוטכנולוגיה המוצעים תחת קורת גג אחת

גישה לכל מתקני הננוטכנולוגיה – במקום אחד

מדענים, ובמיוחד כאלה בתחומים פרוצי דרך כמו ננוטכנולוגיה, זקוקים לשיתופי פעולה בינלאומיים, המשפרים את איכות המחקר ומעניקים חשיפה לתחומי מחקר חדשניים נוספים. בעבר, שיתופי פעולה אלה נוצרו רק על ידי הרקטור או נשיא האוניברסיטה. כיום, כל חוקר יכול בקלות ליצור מחקר שיתופי עם עמיתים ברחבי העולם.

פרופ' דרור פיקסלר, ראש המוכן לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, מצביע על דרך נוספת לקיום שיתופי פעולה. "על מנת לקבל מענקי מחקר משמעותיים, על החוקרים לגבש צוות של חוקרים ומעבדות ממקומות שונים בעולם. ישראל מציעה שילוב של מחקר איכותני ותנאים מתאימים לשיתופי פעולה, אלה מושכים אלינו גופי מחקר שונים מכל קצות תבל," אומר פיקסלר.

הסכמים כאלה, שנחתמו בעשור האחרון בין ממשלת ישראל לבין מדינות באירופה ואסיה, סללו את הדרך לחוקרים במדינות אלה והקלו במציאת שותפים למחקר בישראל.

לאחר שאירח מנהלים של מכוני מחקר ננוטכנולוגי מרחבי העולם, פרופ' פיקסלר מציע מספר תובנות מעניינות: "כשסגן הנשיא של האקדמיה הסינית למדעים ביקר אצלנו, הוא ציין שישנם מספר מכוני מחקר ישראליים העורכים מחקר מדעי ברמה בינלאומית. אבל המכון שלנו הוא היחיד מסוגו הכולל בתוכו קבוצה של 63 חוקרים המכסים את כל קשת הדיסציפלינות בעולם הננוטכנולוגי."

ביקור אחר שנערך במכון הביא אלינו את ועדת ההיגוי של משרד החינוך הקפריסאי, העוסקים בימים אלה בהקמת מכון מחקר רב תחומי משלהם. "הם התעניינו במיוחד בסוד ההצלחה שלנו בשילוב מחקר אקדמי עם פעילות תעשייתית ועם שיתופי פעולה בינלאומיים," מציין פיקסלר. בזמן אירוח המשלחת, פיקסלר קיבל תזכורת חיה לפוטנציאל העצום של המכון במתן מענה על צורך בינלאומי חיוני.

בשנה החולפת חתמה הנהלת המכון על הסכמי מחקר ושיתוף פעולה עם מעבדת הננוטכנולוגיה הבינלאומית של האו"ם בפורטוגל INL, עם אוניברסיטת ג'יווסקליה בפינלנד, אוניברסיטת דהקארט פריז בצרפת, האוניברסיטה הלאומית למודיפיקציה של כימיקלים, סיבים ופולימרים בשנגחאי, ואוניברסיטת האניאנג בסאול.

 
מרכז ייחודי לחיבור בין אקדמיה לתעשייה

ד"ר יוסי טליוסף, ראש המינהל של המכון, מצביע על הפער שבין האוניברסיטה והתעשייה, הבולטבמיוחד בתחום הננוטכנולוגיה: "לפני כעשור ממשלת ישראל יצרה תשתית למחקר ננוטכנולוגי במספר אוניברסיטאות בארץ, כולל בר-אילן. כיום הולך וגדל הצורך של חברות הזנק בתחום הננוטכנולוגיה להשתמש בציוד מחקרי, שעלותו גבוהה מאד. המכון שלנו יכול לגשר על הפער הזה על ידי הענקת התשתית לה זקוקות חברות אלה על מנת לצמוח ולהפוך לעצמאיות. ארבע חברות כאלה כבר משתמשות במתקנים שלנו," מציין טליוסף.

"המכון פועל להרחיב את מעורבותו בתעשייה. אחד ההישגים החשובים שלנו במובן זה הוא קבלת ההכרה כ SME מהאיחוד האירופי ומוועד ישראל-אירופה למחקר ויזמות ISERD. כעת אנו יכולים להרחיב את היצע השירותים שלנו לתעשייה, ולסייע לחברות להאיץ את מסחור ה IP שלהן. בכך נוכל להגדיל את מסחור הטכנולוגיות שלנו. אנו מתכוונים גם לקדם שיתופי פעולה מסחריים באמצעות מינוף המומחיות שלנו בפבריקציה של חומרים דו מימדיים כמו גראפין," אומר טליוסף.

כבר היום המכון הוא גוף עצמאי כלכלית, בזכות הכנסות משירותים מדעיים, מענקי מחקר ממשלתיים כגון מגנט, ומבתר דוקטורנטים מחו"ל.

לאחרונה, אנשי המכון נפגשו עם רשות החדשנות הישראלית ודנו באפשרות להפוך את המכון למרכז שישרת חברות הזנק ישראליות ואירופאיות.

טליוסף מזכיר שההשראה לרעיון הגיעה ממעבדת INL בפורטוגל, שגייסה משאבים על מנת להפוך למרכז מסוג זה. "כגוף SME מוכר אנחנו עומדים בקריטריונים לקבלת מימון של 2-3 מיליון אירו מהאיחוד האירופי. כך נוכל לשדרג את התשתית הקיימת שלנו ולרכוש ציוד לחדר נקי חדש וכן מיקרוסקופ אלקטרונים חדש," מסביר טליוסף.

אבן שואבת לחוקרים מאירופה

אוניברסיטאות בישראל מקבלות מימון ממשלתי בהתבסס על מספר הסטודנטים הזרים הנרשמים אליהן. על מנת להגדיל מימון זה ולשפר את הרמה האקדמית, המכון הרחיב את מאמציו לקיום שיתופי פעולה אסטרטגיים, והצליח לייצר הסכמי שיתוף עם אוניברסיטת דהקארט פריז ו INL בפורטוגל.

המטרה שלנו היא למשוך חוקרים וסטודנטים זרים לערוך מחקרים ולהשלים את התארים המתקדמים שלהם אצלנו. מגמה זו מיושמת גם בכנסים שאנו מארחים, בהם משתתפים יותר ויותר סטודנטים מחו"ל בכל שנה," אומר פרופ' פיקסלר.

המתקנים המתקדמים שלנו מהווים גורם מרכזי במשיכת מדענים מחו"ל, אבל פיקסלר מציין יתרון נוסף שלנו לעומת מכוני מחקר אחרים באירופה וארה"ב: המדיניות הקפדנית של ישראל להגביל את אורך הויזות לסטודנטים זרים. "זהו תמריץ רציני למדינות אחרות לשלוח סטודנטים ללימודים בישראל. הם יודעים שהסטודנטים מחויבים לחזור לארצם לאחר תקופה מסוימת. זהו יתרון לכל המעורבים ואנחנו מקדמים את המדיניות הזו עם מדינות אחרות. אנו גם משקיעים משאבים רבים ברישום סטודנטים שלנו לתוכניות בינלאומיות כמו Erasmus+, המעניקה חשיפה לחוקרים מובילים בכל העולם," מוסיף פיקסלר. 

ישראל – מעצמת יזמות

התרבות העסקית הישראלית והאוצר האינטלקטואלי שלנו הם מקור לפיתוחים טכנולוגיים, רפואיים ומדעיים מהפכניים, המצריכים מעט מאד השקעה כספית. עובדה זו גרמה לגופים ממשלתיים, תעשייתיים ואקדמיים רבים ליצור שיתופי פעולה עם מכוני מחקר ובתי חולים אוניברסיטאיים בישראל.

אבל ייצור ננו-חומרים הוא סיפור שונה לגמרי, כפי שמסביר פרופ' פיקסלר. הפיכת רעיון למחקר מדעי דורשת השקעה כספית משמעותית בתשתיות מחקר ופיתוח ובציוד מדעי.

"אנו מציעים שירות חסר תקדים לחברות סטארט אפ הנמצאות בתחילת תהליך המסחור שלהן. לרשותנו עומדים המומחיות האקדמית והמסחרית, כמו גם צוות המומחים שלנו, המפעילים ציוד מתוחכם ויקר. כמרכז לשיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה בישראל ובעולם, אנחנו יכולים לספק ליזמים כל מה שהם זקוקים לו על מנת להגשים את חלומותיהם הפרועים ביותר," מסכם פיקסלר.

לכתבות נוספות...