מסר של תקוה ומזור

התרופה EMIZIL, שפיתח פרופ' אורי ניר, מומחה לחקר הסרטן באוניברסיטת בר-אילן, עשויה להציל את חייהם של החולים בסוגי סרטן גרורתי בכל העולם

 

מעבדות מחקר בכל העולם מחפשות זה שנים טיפול שיוכל להתמודד עם האגרסיביות ועם העמידות של גידולים סרטניים שניוניים (גרורות). פריצת דרך מחקרית בתחום זה התרחשה באחרונה במעבדתו של פרופ' אורי ניר, חוקר בכיר ואחראי על המסלול הביו-טכנולוגי באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן והיום דיקן הסטודנטים.

 

פרופ' ניר מסביר כי התאים הסרטניים שיוצרים גרורות הם תאים עם יכולות הישרדות שאין לשום תא אחר בגוף האדם. "יכולת זו מאפשרת להם לקבל הזנה דרך כלי הדם, ליצור מעברי חמצן, לזמן לעצמם כל אמצעי שהם צריכים כדי להתקיים ולהתפתח לכדי גידול חדש".

 

במחקרם התמקדו פרופ' ניר וצוות המעבדה ביכולות ההישרדותיות של תאים אלו, המעידות על אפשרות לייצר אנרגיה גם בתנאים חריגים, וחיפשו אחר רכיב ייחודי המאפשר ייצורה של אנרגיה בתנאים אלו. כיוון מחקרי זה הוביל אותם לגילויים חדשים: "בגרעין של כל תא יש חדר בקרה שאומר לתא איך עליו להתנהג, סביבו יש אברונים, מעין תחנות כוח לייצור אנרגיה," מתאר פרופ' ניר. "אנו בחרנו להיכנס לתוך תחנות הכוח הללו, שיש בכל תא בגוף, כדי לראות אם נוכל לגלות בהן רכיב שלא נמצא בתאים נורמליים ונמצא בתא גרורה סרטני, המסוגל לייצר אנרגיה רבה כל כך". ואכן, בתוך תחנות הכוח מצאו פרופ' ניר וצוות החוקרים חלבון מסוים שלא נמצא בתחנות הכוח של התאים הנורמליים בגוף למעט תאי הזרע. לדברי פרופ' ניר הגן שמקודד את החלבון הזה נמצא גם אצל נשים וגם אצל גברים, אבל רק אצל גברים תאי זרע פותחים את הגן ומייצרים את החלבון. תאי גרורה סרטניים למדו להשתמש בגן המקודד הזה ולייצר את החלבון הדרוש להם.

 

"תא סרטני אגרסיבי אימץ איפה את היכולת של תא זרע, התא היחידי שמתפקד מחוץ לגוף; הזרע מגיע למלוא הפוטנציאל שלו בתעלה הנקבית, בתנאי עקה כאשר אין לו אספקת חמצן או דם ודווקא שם הוא צריך לנוע במהירות וצורך אנרגיה רבה. תאי זרע מייצרים כמעט יש מאין את האנרגיה הזאת – בזכות הרכיב החלבוני הייחודי".

 

מעבדתו של פרופ' ניר הייתה הראשונה לזהות את החלבון הזה ומכאן המשיכה לבחון את חיוניותו לקיומו של תא של גידול גרורתי. "פיתחנו אמצעים שונים לפגיעה בחלבון זה ולחיסולו ובניסויים ראינו שהאמצעים הללו עובדים, והתאים האגרסיביים מתים. התוצאות הובילו אותנו לחפש תרופה סינתטית, כלומר, חומר שייכנס לכל תאי החולה – אלה הבריאים ואלה הסרטניים – ויהרוס את החלבון הספציפי שקיים רק בתאים הסרטניים ובתאי זרע".

 

החיפוש אחר התרופה חייב לדברי פרופ' ניר, מאמץ ביו-טכנולוגי ושימוש ברובוט מתוחכם מתוצרת חברתTecan השוויצרית. "לרובוט הממוחשב יש זרועות שמאפשרות לו לבצע מגוון רחב של תגובות ביו-כימיות מולקולריות, לפענח אותן ולעבד את המידע המתקבל בהן. מתוך 100,000 חומרים היכולים תאורטית לפגוע בחלבון, זיהה הרובוט את האחד היעיל ביותר אשר נקשר לחלבון ופוגע בפעילותו".

 

פרופ' ניר אומר כי החומר שאותר, נבחן ונמצא יעיל בהרג תאי הגרורות של סוגי סרטן אלימים מאד כגון סרטן כבד, סרטן לבלב, סרטן שד גרורתי וסרטן ערמונית. מצד שני הוא לא פגע בתאים בריאים. בנוסף, נבחנה רעילותו של החומר ובניסויים שנערכו עד כה לא התגלו תופעות לוואי.

 

לחומר המבטיח, ששמו המדעי "0260", נתן פרופ' ניר את השם אמיצילEMIZIL . "שילוב בין שמה של סבתי, אם אבי, אמילי לשמה של דודתי צילי, שנספו בשואה – מסר של תקווה ומזור לאנושות, כפי שציווה לי אבי על מיטת חוליו". בימים אלה נמצאת מעבדתו של פרופ' ניר בקשרים עם חברות תרופות כדי להתחיל בשלב השני של ניסוי התרופה.

לכתבות נוספות...