הבד שיציל חיים

בימים אלו מתקיימות ההכנות לייצורו הסיטונאי של בד אנטי-בקטריאלי העתיד להפחית את שיעור ההידבקות בחיידקים עמידים בבתי החולים ברחבי העולם. הבד שישנה את הסטטיסטיקה ויציל חיים הוא פרי פיתוחו של פרופ' אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה בבר-אילן.

 

על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2013, בכל שנה מתים בישראל בין 4,000 ל-6,000 מן המתאשפזים בבתי החולים בעקבות הידבקות בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים בארץ. יתרה מזאת, המלחמה בזיהומים ובחיידקים בבתי החולים הן בישראל והן מחוצה לה הולכת ונעשית קשה ככל שמתרבים מיני החיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.

 

פרופ' אהרון גדנקן, מהמחלקה לכימיה חוקר את נושא הזיהומים החיידקיים כבר יותר מעשור. הוא היה הראשון באוניברסיטת בר-אילן שחיבר בין כימיה לננו-טכנולוגיה. במהלך השנים הוא פיתח 4 שיטות שונות להכנת ננו-חומריםוייצר כ-100 ננו-חומרים בהם חומר שאפשר לצפות בו פתיתי ניילון וחוטים. פרויקט מגנט-ישראל, שיוצר שיתופי פעולה בין תעשייה לאקדמיה, שבו השתתף פרופ' גדנקן, הפגיש בין 12 חוקרים מן האקדמיה ו-12 מפתחים מן התעשייה והפך את המחקר הבסיסי למחקר יישומי.

 

פרופ' גדנקן: "בין התעשיינים בפרויקט הייתה חברת נילית שמייצרת פתיתי ניילון וחוטים. הם ביקשו ממני לצפות את החוטים בננו-כסף הידוע בתכונות האנטי-בקטריאליות שלו, כדי לייצר גרביים אנטי-בקטריאליות שחיילים יוכלו לגרוב גם במשך שבוע רצוף בשטח, בלי להסתכן בהתפתחותן של דלקות ושל פטריות. אנחנו עשינו זאת וייצרנו גרביים שעמדו בדרישות. לאחר מכן, החלטתי להעמיק בתחום הזה ולבדוק את יעילות ציפויו של בד בננו-חלקיקי כסף, במניעת התפתחות בקטריות ובהרג הבקטריות".

 

המעבר לננו-חלקיקי תחמוצת אבץ

בהמשך השתתף פרופ' גדנקן בפרויקט אירופי, שבו נאלץ להתמודד עם ההשגות של ה-FDA בנוגע לננו-כסף בשל רעילותו. בעקבות כך, הוסב המחקר לשימוש בתחמוצות אבץ, חומר לא רעיל המצוי גם במשחות שונות כגון קרם לחות לפנים ומשחה למניעת תפרחת חיתולים לתינוקות. 

 

פרופ' גדנקן: "הכנו ננו-חלקיקים מהחומר הזה ובנינו מכונה קטנה שאפשרה את ציפוין של יריעות בד קטנות. המכונה הראתה שאפשר להפוך את התהליך לתעשייתי ולייצר גלילי בד אנטי-בקטריאלי. במהלך העבודה והמחקר בפרויקט זה, למדנו הרבה על שיפור תהליכי סטריליזציה, על הריגת בקטריות רגילות ובקטריות עמידות לאנטיביוטיקה, על שיפור עמידות הציפוי בכביסות ועוד. ראינו למשל שהבדים יעילים נגד מגוון רחב מאוד של בקטריות, גם אלו העמידים לאנטיביוטיקה, וכן שהננו-חלקיקים עדיין מצפים את הבד גם לאחר 65 כביסות בטמפרטורה של 92-75 מעלות צלזיוס. כלומר, העמידוּת, מותאמת לצרכים של בתי החולים". חוקרים נוספים שהצטרפו לפרויקט של פרופ' גדנקן, מאוניברסיטת קובנטרי באנגליה ומהמכון למחקר טקסטילים בספרד, בדקו גם הם את הבדים המצופים לאחר הכביסה ולאחר שהשיגו תוצאות טובות העידו על איכותו הגבוהה של הבד.

 

זה היה השלב שבו הוחלט להתחיל בייצור. במסגרת תפקידו כראש קבוצת חוקרים שבאו מ-17 מוסדות מחקר יידועי שם, פנה פרופ' גדנקן לאיחוד האירופי בהצעה לבנות שתי מכונות גדולות לציפוי בדים בננו-חומרים אנטי-בקטריאליים. המכונות נבנו באירופה ובשלושת החודשים האחרונים של הפרויקט הוכנו בעזרתן 4,000 מטרים של בד מצופה.

 

"מן הבד נתפרו פיג'מות, סדינים וציפויי כרים שנשלחו לבית חולים בסופיה שבבולגריה, שם נערך המחקר בהשתתפות קבוצה של 22 מטופלים שלבשו את הפיג'מות שלנו וישנו על המצעים שלנו, וקבוצה של 19 מטופלים שהשתמשו בביגוד ובמצעים הרגילים של בית החולים," מתאר פרופ' גדנקן. "התוצאות הראו באופן ברור ירידה מהותית ברמות ההיחשפות לבקטריות בקרב הקבוצה שהשתמשה במצעים ולבוש אנטי-בקטריאליים בשבעת ימי הניסוי".

 

במרס 2014 הכריז האיחוד האירופי על הפרויקט כ"סיפור הצלחה" ושני חוזי ייצור ליישום הפטנט נחתמו: האחד עם חברה מקסיקנית, שקיבלה על עצמה את השוק האמריקני, הקנדי והמקסיקני, והאחר עם חברת משקיעים ישראלית, שקיבלה על עצמה לייצר ולשווק את הבד לאירופה, אסיה ולמזרח התיכון.

לכתבות נוספות...