כמה אנחנו מכירים את הילדים שלנו?

שיאנים בישיבה מול המחשב, שונאים להתעמל, משתפים את ההורים בתסכולים, ובסך הכול די מרוצים מהחיים. קווים לדמותם של בני הנוער בישראל, כפי שמצטיירים בסקר דו-שנתי שעורך צוות מחקר בראשותו של ד"ר יוסי הראל-פיש מבית הספר לחינוך

כמה אנחנו באמת מכירים את הילדים שלנו, אלה שקמים בבוקר, מצחצחים שיניים, לובשים תלבושת אחידה, הולכים לבית הספר וחוזרים ממנו ישר לחדר שלהם, וגם סוגרים מאחוריהם את הדלת. "איך היה בבית הספר?", אנחנו שואלים, ולרוב מקבלים תשובה לקונית: "בסדר".

את הסקר הדו-שנתי הבודק את מצב רווחתם ובריאותם של בני הנוער בישראל מבצע צוות מחקר בראשותו של ד"ר יוסי הראל פיש על מדגם ארצי של בני נוער בכיתות ו'-י"ב. תוצאות הסקר הישראלי מתווספות לסקרים זהים שמתבצעים גם ב-40 מדינות נוספות באירופה ובארה"ב ויחד הם משקפים תמונת מצב עדכנית על הרגליהם, התנהגותם ומצבם של בני הנוער.

אז אם לא קיבלתם תשובות ישירות ומפורטות מבני הנוער דרי ביתכם, תוכלו ללמוד עליהם קצת יותר מהסקר.      

לא אוהבים ללכת לבית הספר: בני הנוער בישראל מדורגים באמצע, במקום ה-16 מבין 37 מדינות, מבחינת האהדה שהם רוחשים לבית הספר. אמנם, משנת 2002 ניכרת מגמת שיפור, אך עדיין רק 31% נהנים לחבוש את ספסל הלימודים. בעקבות תוצאות אלה הוחלט במשרד החינוך להציב את שיפור האקלים בבתי הספר כמטרת-על בשנים הקרובות. כמו כן תוצאות הסקר מצביעות על אהדה רבה יותר לבית הספר שנרשמה במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי. עם זאת, בכל המגזרים לא עלו הבדלים מגדריים.

ילדים חברותיים: בבחינה כוללת של מדדים חברתיים עולה שלרוב הגדול של התלמידים בישראל יש קשרים חברתיים חזקים. 80% מבני הנוער הנשאלים בסקר מבלים לפחות ערב בשבוע עם חברים ול-89% קל לשוחח עם חבר טוב. יוצאות מן הכלל במדדי החברותיות הן בנות מהמגזר הערבי: מתחילת המחקר בשנת 1993 ועד היום, בעקביות, כמעט מחציתן מעידות כי אינן מבלות כלל מחוץ לבית.

משתמשים באמצעי מניעה: בריאות מינית היא רכיב חשוב בבריאות הכללית וברווחה של בני הנוער. לפי ממצאי הסקר, כ-76% מהתלמידים בני ה-15 הפעילים מינית השתמשו בקונדום בפעם האחרונה שבה קיימו יחסי מין. זוהי עלייה לעומת השנים הקודמות.

ממוחשבים לחלוטין: בני הנוער בישראל מדורגים בראש הרשימה, המונה 36 מדינות, בשיעור השימוש במחשב למשחקים, פייסבוק, הכנת שיעורי בית, גלישה באינטרנט ועוד. ד"ר יוסי הראל-פיש מעיר כי אין להסיק מכך שכמות השעות הגדולה-היחסית מול המחשב גורמת לבני הנוער בישראל להיות פחות חברותיים, ואפילו ההפך הוא הנכון; "דווקא לביישנים ולסגורים קל לפעמים יותר להתחיל חברויות בעולם הווירטואלי".

לא מרבים לזוז: הפן הפחות מעודד של השימוש האינטנסיבי במחשבים הוא "התנהגות יושבנית". לפי נתוני הסקר, ישראל ממוקמת במקום השני מבין 36 מדינות בשיעור בני הנוער שדיווחו כי לא עסקו בפעילות גופנית בשבוע האחרון. ד"ר הראל-פיש: "משך הזמן שבו תלמיד ישראלי פעיל גופנית בשיעורי הספורט בבית הספר הוא 7 דקות בלבד. בעקבות גילוי זה יפעילו בשנה הבאה משרד החינוך התרבות והספורט יחד עם משרד הבריאות תוכנית לקידום הספורט העממי והתחרותי בקרב ילדים ובני נוער. התוכנית מציעה מגוון, מתוך הבנה שלא כל הילדים מתאימים לכל סוגי הספורט. בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן התבקש לבנות סקר ארצי מיוחד שילווה את התוכנית. אנו נבדוק מה גורם לילדים ובני נוער להיות מעורבים בספורט ומה הם החסמים. הסקר יציע מדדים שיעזרו להבין במה מצליחה תוכנית העבודה הלאומית ובמה פחות".

תזונה לקויה:  רק 48% מבני הנוער בישראל אוכלים ארוחת בוקר מדי יום. בנים אוכלים ארוחת בוקר יותר מאשר בנות. רק 43% אוכלים פירות וירקות לפחות פעם ביום. תלמידים מהמגזר הערבי אוכלים יותר פירות וירקות מאשר תלמידים במגזר היהודי.

שותים אלכוהול בגיל צעיר: בשנת 2009 דיווחו 20% מקרב בני 15-11 כי שתו 6-5 מנות משקה באירוע אחד. זאת ועוד, באותה התקופה ירד גיל ההתנסות בשתייה חריפה וישראל הגיעה למקום השני והמפוקפק מבין 40 מדינות. ד"ר הראל-פיש: "בשנת 2009 הוכרז על מצב חירום לאומי. בעקבות כך עבדנו עם משרדי הממשלה המתאימים והובלנו תוכנית פעולה שהשיגה תוצאות מצוינות תוך שנתיים. בסוף שנת 2011 מספר בני הנוער שדיווחו על שתייה מופרזת ירד מ-20% ל-12%. ישראל הפכה למדינה הראשונה בעולם שהצליחה לצמצם באופן דרמטי את נגע האלכוהול בקרב בני נוער, תוך פרק זמן של שנתיים. כיום, מומחים מאירופה ומארה"ב מתייחסים לצמצום בעיית האלכוהול של הנוער בישראל כאל מודל עבודה". 

פחות מעשנים: התלמידים הישראלים מדורגים נמוך בהשוואה למדינות הסקר בנושא עישון סיגריות או מוצרי טבק. ב-2011 מוקמה ישראל במקום ה-27 מתוך 36 מדינות, עם שיעור של 13% מהתלמידים שדיווחו על עישון בגיל 15 לפחות פעם בשבוע. אפשר לראות בישראל ירידה עקבית באחוז בני הנוער המעשנים לאורך השנים.

ההורים הישראלים נגישים: יותר מ-5,000 ילדים ובני נוער יהודים וערבים מרחבי הארץ נשאלו עד כמה זמינים וקשובים הוריהם לשיחה על דברים מטרידים, ובמילים אחרות: עד כמה ההורים מגלים עניין ומעורבות בחייהם. 94% מהנשאלים בארץ ענו ש"קל להם" לדבר לפחות עם אחד מהוריהם, כשהם מוטרדים. נתון זה הציב את ישראל במקום הראשון מבין 26 מדינות. בתחתית הרשימה ניצבת צרפת, שם רק 74.2% מבני הנוער מעידים כי יש להם ערוץ שיחה פתוח עם הוריהם. במקום הלפני אחרון ממוקמת ארצות הברית.

עצבניים אך מרוצים מהחיים: מתוך 36 המדינות הנסקרות, התלמידים הישראלים בני 15-11 מדורגים במקום השישי מבחינת שביעות הרצון מהחיים. עם זאת, התלמידים הישראלים גם מדווחים יותר מאחרים על כעס, עצבנות ומצב רוח רע. לדברי ד"ר הראל פיש, נראה כי בני הנוער בישראל מקבלים ומכילים את התחושות השליליות, מתמודדים עם התסכולים שלהם ובאופן כללי הם די מרוצים.

לכתבות נוספות...