'עוצמות' - לפרוץ את המוסכמות

'עוצמות' היא תכנית לימודים חדשנית, ראשונה מסוגה בישראל המתקיימת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן ומאפשרת לסטודנטים עם תסמונת דאון, ללמוד לימודים אקדמיים. יוזמת התכנית, פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב מאמינה כי כמה מתלמידי התכנית יגיעו בעתיד, אף לתואר ראשון

 

הבנת מושגים מופשטים

 

"רבנים מתקופת ימי הביניים ואילך, קבעו כי גם אנשים עם מוגבלות שכלית בעלי  אינטליגנציה של גיל שש ומעלה הם משכילים דיים כדי למלא את מצוות היהדות", אומרת ראש ההתמחות בחינוך מיוחד לבעלי מוגבלות שכלית בתואר שני, פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב.  בשנת 2009, היא שילבה את פסיקת הרבנים במחקר שערכה על ההיבטים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים של תפישות דתיות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית. במחקר זה, היא מצאה כי מתבגרים ומבוגרים עם פיגור יכולים להבין מושגים מופשטים דתיים קוגניטיביים, כולל מושג האל, צדקה ורשעה, ואת משמעותה של תפילה.

 

כעת, בהתבסס על מחקר אחר שערכה על התהליכים הקוגניטיביים באוכלוסייה עם תסמונת דאון  הכילה פרופ' ליפשיץ-והב את ממצאיה מתחום המחשבה הדתית לתחום המדע, ויצרה תכנית חינוכית חדשנית שמציעה לאנשים עם תסמונת דאון לא רק הזדמנות ללמוד באוניברסיטה אלא גם אפשרות לזכות בתואר אקדמי.

 

ללמוד בעזרת תיווך

התכנית 'עוצמות', פרי יוזמתה של פרופ' ליפשיץ-והב, החלה לפעול בשנת 2012 עם 26 תלמידים בעלי תסמונת דאון שאובחנו כבעלי מנת משכל גבוהה יחסית (קרובה לנורמה). התלמידים לומדים בשתי כיתות, פעם בשבוע, במשך 4 שעות.

 

במחקרה מצאה פרופ 'ליפשיץ-והב כי אנשים עם פיגור שכלי יכולים לשפר באופן משמעותי את היכולות הקוגניטיביות שלהם באמצעות התערבויות ותיווך ולכן בשלב הראשון של התכנית הם לומדים בתכנית מיוחדת המאפשרת להם להתנסות בלימודים עם עזרה רבה בפישוט החומר הנלמד והתאמתו לרמתם.

 

תכנית הלימודים המיוחדת עוסקת לרוב בתכנים הקרובים לליבם של הלומדים וכוללת בין היתר פרקים נבחרים בסוציולוגיה ופסיכולוגיה, ידע עולם וסנגור עצמי. לדוגמא, בקורס לסנגור לומדים הסטודנטים לבטא את עצמם ולהביע נכונה את רצונותיהם והצרכים שלהם, הם גם לומדים על יחס החברה למוגבלים ואיך להתגבר על הדעות הקדומות שמופנות נגדם.

 

תיאוריית "הגיל המפצה"

עוד מצאה פרופ' ליפשיץ-והב כי גיל כרונולוגי משחק תפקיד חשוב ביכולות הקוגניטיביות של אנשים עם פיגור שכלי. על פי תיאוריית ה"הגיל המפצה" שפיתחה, בעלי מוגבלויות שכליות מצליחים דווקא בגיל המבוגר יותר. לדבריה, מחקרים ופרויקטים המפעילים למידה מתווכת מוכיחים שלאנשים בעלי מוגבלות שכלית יש יכולת להשתנות ולהתקדם מעבר לציפיות ולגיל הכרונולוגי. "הבשלות, הניסיון והחשיפה לגירויים בגיל הבוגר מאפשרים להם לקלוט משימות שלא נקלטו בעבר. כלומר, לעיכוב בהתפתחות יש פיצוי בשנים שלאחר מכן. באמצעות תיווך והוראה נכונה יכולים בעלי תסמונת דאון להגיע לרמות חשיבה שניתן להגדירן כמופשטות".

 

מטרה נוספת של הלימודים בגיל המבוגר היא לעכב את הירידה בכישורים הקוגניטיביים. הלמידה באוניברסיטה מסייעת בפיתוח מנגנוני פיצוי מוחיים שמשמרים את היכולת הקוגניטיבית ומסייעים במניעת הירידה ביכולת השכלית בעת ההזדקנות.

 

חוויה חינוכית בונה לכולם

השתתפות בתכנית 'עוצמות' באוניברסיטת בר-אילן חושפת את בעלי המוגבלויות לתלמידים הרגילים וכך הלמידה המשותפת בסמינרים, ההתרועעות בקפיטריה ובספריה עם אנשי הסגל וכלל הסטודנטים, מחזקים את הדימוי עצמי שלהם, הביטחון העצמי ואיכות חייהם באופן כללי.

 

גם לאפקט הנראות של הפרויקט יש ערך. הסטודנטים באוניברסיטה נחשפים לבעלי המוגבלויות שאינם מבודדים במעונות יום או מנותקים במוסד מיוחד אלא מסתובבים ברחבי הקמפוס ככל סטודנט רגיל. בכך מכוונת פרופ' ליפשיץ-והב להביא גם לשינוי עמדות של האוניברסיטה כמוסד לגבי התפיסה החברתית הקיימת כלפי מוגבלים שכלית.

 

שילוב בעלי המוגבלויות בתכנית הלימודים הוא גם חלק מהדרישות בבית הספר לחינוך. במסגרת העבודה המעשית, מחויבים סטודנטים לתואר שני לשמש כמרצים בתכנית הלימודים לבעלי המוגבלויות. 

 

"זו חוויה בונה לסטודנטים לתואר שני, גם כן" אומרת פרופ' ליפשיץ-והב. "הם מבינים שתלמידים עם פיגור שכלי יכולים ללמוד והם מתחילים להטיל ספק במושגים שלהם על הגבול הקוגניטיבי של אנשים עם מוגבלות שכליות ".

פריצת דרך מחקרית וחברתית

על פי אמנת האומות המאוחדות משנת 2006, יש לאפשר גם לבעלי מוגבלות מערכת חינוך מכילה בכל הרמות. כמו כן יש לאפשר להם לפתח את מרב האפשרויות הגלומות באישיותם ובכישוריהם השכליים והפיזיים. מדינת ישראל אמנם חתומה על אמנה זאת עם זאת במעט מאד מקומות עבודה ולימודים אכן מיישמים אותה.

 

תודות לפרויקט 'עוצמות' זוכה בר-אילן להיות האוניברסיטה הראשונה בישראל שמסמנת יעד ממשי של שילוב אוכלוסיית המוגבלים. מגמה זו נדירה גם באוניברסיטאות בעולם. עד כה  נוסה הרעיון רק באוניברסיטת אונטריו בקנדה, שם משולבים כיום כמאה בעלי מוגבלות שכלית בהצלחה בלימודים לתואר ראשון.

 

"פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה בפני המוגבלים אינה רק ענין מנהלי" אומרת פרופ' ליפשיץ-והב "זוהי פריצת דרך הן בתפישה המחקרית והן ביחס החברה כלפי המוגבלים".

 

להגיע לתואר ראשון

בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ד, מתחיל השלב השני בתכנית שבו לומדים כמה מתלמידי תכנית 'עוצמות' בקורסים רגילים לתואר ראשון בבית הספר לחינוך. התלמידים נרשמו לקורס במעמד 'שומעים חופשיים' המאפשר להם לבחור אם להבחן או לא. כמו כן הוקצו להם חונכים המסייעים להם בכתה ומחוצה לה. כך ניתן יהיה לעקוב מקרוב על היכולות וההתמודדות וללמוד מה צריך לעשות כדי להפוך את הלימודים לקונקרטיים מבחינת החזרות, השפה וההגשה.

 

האוניברסיטה מאפשרת לתלמידי 'עוצמות' ללמוד קורס אחד בכל פעם. הציון שיקבלו בבחינה ייצבר להם כנקודות זכות אקדמיות לתואר הראשון.

 

בכך מרחיקה בר-אילן לכת, אף יותר מאוניברסיטת אונטריו בקנדה. "שנים שאנשים מוגבלים שכלית עוסקים כמעט אך ורק בעבודות ניקיון וההיצע התעסוקתי עבורם הוא קטן. בעזרת התכנית אני רוצה להוכיח שהם יכולים להתפתח בלימודים ומסוגלים להצליח". אומרת פרופ' ליפשיץ-והב, "וגם להגיע לתואר ראשון".  

לכתבות נוספות...