על הפתיחוּת

נשיא אוניברסיטת בר-אילן, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, מדבר על חשיבותה של הרב-תרבותיות באקדמיה

שלא כמי שנוהגים כאילו החוכמה היא נחלתם הבלעדית והם כבר יודעים הכול, אמרו חז"ל: "יאמר לך אדם יש חכמה בגויים, תאמין". לאיש אין מונופול על החוכמה - לשום עם, קבוצה או אדם, וכבר נאמר "מכל מלמדי השכלתי", מכל אדם אפשר ללמוד. ולא רק מאדם, אף מבעלי החיים אפשר ללמוד, שהרי נאמר "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". נגזר מכך, שאם רוצה אדם להרבות חוכמה, ראוי לו לחשוף עצמו לכל הקורה בסביבה, קל וחומר לתרבויות שונות.

בישראל הפסיפס החברתי והתרבותי מגוּון ומורכב במיוחד, ואנו צריכים ללמוד לחיות ביחד. במה דברים אמורים?

אנו מקדמים בשמחה את הגידול שחל בשנים האחרונות במספר החרדים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה. עם זאת, עדיין רבים המתנגדים בעולם התורני למגמה זו. אגב, ההסתגרות, הבנויה על מסד היסטורי לא רלוונטי, איננה רק נחלתם של החרדים - גם האקדמיה לא תמיד הייתה שם נרדף לפלורליזם, ויש בקרבה לא מעטים שחשיבתם צרה והם אינם נכונים לצאת מדל"ת אמותיהם.

לא סוד הוא, שבעבר נתפסו הלימודים התורניים כלימודים פרימיטיביים ולא ראויים. בתגובת שרשרת יצאו העולמות זה כנגד זה: העולם הרבני שלל את ההשכלה הגבוהה וההשכלה הגבוהה הטילה מום בעולם הרבני, וחוזר חלילה. הרב קוק, שנאם בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית, דיבר על קשרי הגומלין בין התורה לאקדמיה ועל ההפריה ההדדית. זו גם גישתי. אם רוצים לקדם ידע ומחקר, הרב-תרבותיות מעשירה והכרחית.

בדומה, המתכון לדו-קיום ולחיים בשלום עם המגזר הערבי הגדול החי בישראל חייב להיות מתכון של כבוד הדדי והכרת תרבות האחר. זהו תנאי הכרחי, וחשוב להדגיש כי הכרתה של תרבות נוספת אינה פוגעת בי ועצם הידיעה אינה מזיקה לי! אינני רואה כל פסול בלימוד המשוררים והוגי הדעות הערבים ובכללם מחמוד דרוויש, אפילו אם הם מכוונים דברים נגדנו. אם לא נדע מה הם אומרים, האם דעותיהם ייעלמו?

אחד הכשלים של העולם המערבי, המוביל בשנים האחרונות לחיכוכים רבים עם המוסלמים, נובע מחוסר הבנה של ההבדלים המהותיים בין התרבות המערבית למוסלמית. כדי להקטין את העוינות ההדדית, שומה עלינו ללמוד טוב יותר את התרבות של זולתנו ולהבין את מקורם של המנהגים השונים. זו גם דרכו של המדע, המשקיע מאמצים רבים בלימוד הגורמים המזיקים לנו.  

גם הזוג אשכנזיות-מזרחיות ראוי לבחינה. ברומו של מגדל השן האקדמי ישב במשך שנים רבות רוב מוחלט של אשכנזים, שבמקרה הטוב לא העריך את התרבות המזרחית, ובמקרה הרע אף זלזל בה. אך כמו במדע, אי אפשר להתעלם מהמציאות, ותמיד אפשר ללמוד ממנה. דוח ועדת ביטון ממליץ ליישם אפליה מתקנת, אך יש להיזהר שלא להנציח בכך את האפליה עצמה, שהרי עצם קיומה של אפליה מתקנת לעיתים מנציח את הפער יותר משהוא מתקנו. אחת הדרכים להתמודד עם המצב הזה בטווח הרחוק היא הדרך שאוניברסיטת בר-אילן כבר מיישמת במשך שנים, באופנים שונים: להגיע לפריפריה ולהנגיש לתושביה את האקדמיה.

בתוך המגמה הכללית של קבלת האחר בחברה הישראלית, ראויה לציון המודעות ההולכת וגוברת לאנשים עם נטייה חד מינית והשאיפה לתת מקום וחופש ביטוי לכולם. מגמה זו הפכה בשנים האחרונות לחלק מהתרבות המודרנית בישראל, ובכלל כך בבר-אילן. עלינו להיות פתוחים לכל גוני הקשת הישראלית, לנהל שיחות פתוחות, ללמוד את הנושא ולקבל אותו כחלק מהמציאות, כולל זו הדתית, תוך שמירת התחומים הנקבעים על ידי ההלכה.

ועוד כמה מילים בנוגע לפתיחות מול דתות ותרבויות אחרות. באחרונה ניכרת התעניינות הדדית גוברת והולכת ביצירת קשרי גומלין ושיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בסין. רוחות הגלובליזציה של העידן הנוכחי מנשבות גם בסין, שעד כה הייתה תרבותה העשירה ועתיקת היומין מסוגרת וחסומה מפני חשיפה לתרבויות אחרות. משיתופי הפעולה האקדמיים עם הסינים עולה כי אחד התחומים המרתק את הסינים הוא לימודי היהדות. כמובן, אין הם מתכוונים לשנות את אמונתם, אלא לחפש אחר שיטות למידה יצירתיות, חדשניות ומקוריות - ואלה הם בדיוק העקרונות שעליהם מבוססת שיטת הלימוד בבתי המדרש ובישיבות. המבנה ההיררכי של רב הניצב אל מול התלמידים, ומאידך גיסא הציפייה המובנית מן התלמיד לאתגר את רבו, לשאול ולהציע דרך אחרת - קוסמת לסינים. בעיניהם זו שיטת לימוד חדשה ומעניינת, והם מאמצים אותה. בדומה, מתקיימים שיתופי פעולה מפרים גם עם אוניברסיטאות נוצריות דתיות, שיתופים המרחיבים את הפתח להיכרות של תרבויות זרות ודתות אחרות, ומגמה זו אף תלך ותעמיק בשנים הקרובות.  

 

לכתבות נוספות...