לשנות את חוקי המשחק

ד"ר גלית שאול, המנכ"לית החדשה של מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, חותרת להקמת מחלקה חדשה במרכז שתטפל בהיבטים המשפטיים הנובעים מתופעת האלימות במשפחה נגד נשים. בטווח הרחוק יותר היא חולמת על שינוי חקיקה שמחלישה נשים

לד"ר גלית שאול, המנכ"לית החדשה של המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן, לא היו מאה ימי חסד להתרגל לתפקיד, שכן זמן קצר לאחר התמנותה חוו עובדי המרכז משבר בעקבות אירוע שזעזע את החברה הישראלית. אברהם לוי ממושב ישרש רצח את שני ילדיו כדי להתנקם בגרושתו קרן, אם הילדים שהתגוררה עמם בארצות הברית.

עורכת הדין עדי רז ועובדים נוספים במרכז רקמן, הם שטיפלו בהיבטים המשפטיים של ההגירה של קרן לוי וילדיה לאחר הגירושין של בני הזוג וכתוצאה מכך, היו מעורים בכל פרטי הפרשה הכאובה שכללה גילויי אלימות ואף שהייה של האם במקלט לנשים מוכות. מתוקף היחסים הקרובים שהתפתחו בין צוות המרכז לבין קרן, אנשי הצוות גם הכירו את ילדיה ולאחר הרצח מצאו עצמם יחידים בחזית הטיפול המשפטי בהטסת הגופות לארצות הברית לשם קבורתם במקום מושבה של אמם.

ד"ר שאול: "כבר למחרת הרצח, בבוקר יום שישי, מיהרנו לבית המשפט כדי לטפל עבור האם בהיבט המשפטי של הטסת הגופות. לא היה פשוט בכלל לראות  את האב, הרוצח, יושב שם מולנו". ד"ר שאול מספרת כי במסגרת עבודת הדוקטורט שלה שעסקה בנפגעי עבירות המתה, הכירה את נושא ההתמודדות של המשפחות עם האובדן וידעה את שנדרש לעשות במקרה כזה. "הגעתי לתפקיד במרכז רקמן אחרי 13 שנים בהן עבדתי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתקופה זו ריכזתי בין היתר את הוועדה שעסקה בזכויות של נפגעי עבירה. היה לי ברור שגם במקרה של קרן צריך לעשות משהו בתחום".

ד"ר שאול פנתה מיד לגורמים האחראיים על נושא נפגעי עבירה במשרד הרווחה ובתוך זמן קצר הגיע איש מקצוע ששוחח הן עם  עורכי הדין שהכירו את קרן לוי וטיפלו בענייניה במסגרת המרכז, והן עם הסטודנטיות שעבדו עמה בקליניקה, על מנת לסייע בעיבוד נכון של האירוע הקשה. "דיברנו על מה שקרה, העלינו זיכרונות, היו שכתבו לה מכתבים. המקרה הזה המחיש עבורי את האתגר העצום שבעבודה במרכז רקמן, בו מצד אחד אנחנו מטפלות בלקוחות בשטח, מכירות אותן ואת משפחותיהן ומעורבות  כל כולנו בקשיים היומיומיים שלהן, ומהצד השני אנחנו נדרשות  גם להתעלות מעל זה ולהשתמש בכלים, בסמכות המקצועית ובמעמד האקדמי של המרכז כדי לקדם את אותן בעיות שמשותפות ללקוחות שלנו ולעוד נשים רבות באמצעות שינוי חקיקה שתביא לשינוי חברתי".


מימין לשמאל: פרופ' יפה זילברשץ, המשנה לנשיא האוניברסיטה, פרופ' רות הלפרין-קדרי ראשת מרכז רקמן, ד"ר גלית שאול מנכ"ל מרכז רקמן, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שרת המשפטים ציפי לבני, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ נשיא האוניברסיטה

מחלקה למניעת אלימות
המסקנה אליה הגיעה ד"ר שאול בעקבות המקרה הייתה כי יש צורך בהקמת מחלקה נוספת במרכז רקמן, שתעסוק בנושאי אלימות, וגם תנציח את ילדיה של לוי. "נשים שסובלות מאלימות מטופלות בישראל ברמת ההגנה מפני פגיעה בלבד. שולחים אותן למקלט לנשים מוכות. אין מי שיטפל בהן מבחינה משפטית, בהיבטים כמו המשך החינוך של הילדים, הגנה עליהם, הגירה במקרה הצורך, מעבר מעבודה לעבודה ועוד. אנחנו רוצים לטפל בהיבטים המשפטיים שבאים גם מעבר להגנה המידית הפיזית במקלט".

לדבריה, צורך זה בלט מאד גם במקרה של לוי. "גברים שמפגינים אלימות כלפי נשותיהם נוהגים לא פעם להפנות את האלימות גם לילדים ככלי לנקמה באם. במקרה הזה היה מדובר באשה שהיא גם גרושה וגם גרה בחו"ל ולכאורה מוגנת אבל האלימות של בעלה הצליחה להגיע אליה למרות הכול. אפשר וצריך לנסות למנוע את זה באמצעים משפטיים". את המודעות לנושא זה מתכוון המרכז  לעורר בדיון בכנסת לקראת יום האלימות הבינלאומי שחל בחודש נובמבר.

רשות לאומית לטיפול באלימות
דווקא בסמיכות מדהימה למקרה של לוי, נזכרת ד"ר שאול, נרשמה הצלחה לפעילות של מרכז רקמן בנושא צווי ההגנה שניתנים בישראל, בין היתר גם לצורך הגנה על נשים מוכות. "יום קודם לרצח, בכנסת, בשיתוף חבר הכנסת דוד צור וארגונים נוספים, הצלחנו לשנות את החוק שעסק בתוקפו של צו ההגנה".

בישראל תוקפו של הצו היה שנה. כדי להאריך את תוקפו צריך היה, אחרי שנה, להתחיל שוב את כל ההליכים המשפטיים. כעת, בעקבות אישור הצעת החוק, הוארך הצו לשנתיים. לדברי ד"ר שאול גם זה זמן קצר יחסית. "לשם השוואה, בארצות הברית תוקפו של צו כזה יכול להגיע עד לחמש שנים".

בטווח הרחב יותר, סבורה ד"ר שאול שכדי לטפל בבעיית  האלימות בצורה משמעותית ולהפחית את הפגיעה בנשים וילדים, יש להקים רשות לאומית לטיפול באלימות  ולרכז בה את הטיפול  בתחום זה. כיום הטיפול בבעיית האלימות מתחלק בין משרדי הממשלה השונים ואין גוף מרכזי שלוקח אחריות על מניעה, תכנון, וכל הטווח של הטיפול בבעיה. לרעיון זה יש שותפים גם בכנסת ועל אף שהרעיון לא נועד להגן רק על נשים, באחרונה התקיים דיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בראשות ד"ר עליזה לביא ובהשתתפות מנכ"לי משרדי הממשלה המעורבים בנושא הדרך שבה יש להקים רשות כזאת.

לדברי ד"ר שאול לא ניתן להסתפק בתיקון חקיקה כזה או אחר, שבא בעקבות אסונות שמתרחשים ומציפים את הבעיות מעל לפני השטח. בנוסף, אחת השאלות המשמעותיות לדעתה היא שאלת יישום החקיקה. דוגמא בולטת לכך הוא תיקון החקיקה לו היה שותף מרכז רקמן לאחרונה בנושא הגיל המינימלי לנישואין. "4000 נשים בשנה מתחתנות מתחת לגיל המותר בחוק ורק במקרה אחד נפתח לאחרונה הליך במשטרה שבו והחוק נאכף. במקרים כאלה השינוי בחקיקה לא מספיק וצריך להקים ועדה משותפת שתכלול את משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד המשפטים, והמשרד לביטחון פנים, שתעסוק במניעת התופעה בקהילה". למעשה, מדגישה ד"ר שאול, "חוקים רבים, לא רק בתחום זכויות נשים אלא כמאפיין של כלל החקיקה במדינת ישראל, לא מגיעים לכדי מימוש כיוון שהציבור לא מודע להם. תפקידה של ועדה כזאת יהיה בין היתר להביא את החוקים הללו למודעות וליישום".


בתמונה: ד"ר גלית שאול עם השחקן ששון גבאי, כוכב הסרט 'גט', ביום עיון שנערך במרכז רקמן בנושא עגונות

לתקן עוול של דורות
כדי לשפר בצורה משמעותית את מצבן של נשים במדינת ישראל באופן ספציפי, סבורה ד"ר שאול, כי יש  לתקן עוול של דורות רבים בהם חוקי המשחק נקבעו על ידי גברים, בהתאם לתפיסות שכבר אין להן מקום בחיינו כיום. "נשים כיום חושבות שבשם השוויון צריך לנהוג לפי כללי המשחק הקיימים. אבל מצד שני החברה עדיין מחזיקה במקביל גם בתפיסות המגדריות המסורתיות". כדוגמא לכך היא מציגה את דיני העבודה הקובעים שעות עבודה ארוכות מחוץ לבית. "הנשים הן שלוקחות על עצמן בדרך כלל את התפקיד המסורתי של קיום חיי הבית והמשפחה וכשהישיבות מתקיימות בשעות הערב המאוחרות, זה מקשה עליהן מאד גם לעמוד במשימות המשפחתיות וגם להתקדם בקריירה”. עוד מכעיס אותה 'דוח שניט' שהמליץ להביא לשינוי בחוק חזקת הגיל הרך ומשמורת ילדים. בהתאם לחזקת הגיל הרך שעודנה קיימת בחוק הישראלי, ילדים עד גיל 6 נמצאים לרוב במשמורת אימם לאחר הגירושין, המשמשת הורה משמורן עיקרי. הזמן שבו שוהים הילדים עם האב משתנה ממקרה למקרה, ויכול לכלול גם לינה בבית האב. בעקבות המלצות וועדת שניט, על אף שטרם התקבלו לכלל חקיקה, גברים רבים יותר דורשים משמורת משותפת על ילדיהם ולמעשה, טוענת ד"ר שאול, משמש תיקון החוק כקלף מיקוח בידי הגברים בעת הגירושין. "הנשים נדרשות לוותר על זכותן בשם השוויון, אבל התפקידים המסורתיים שלהן לא השתנו".

לעשות את השינוי מבפנים
את היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, יציין מרכז רקמן השנה ביום עיון לעובדי משרד המשפטים. במסגרת יום העיון יוקרן למשתתפים הסרט הישראלי החדש "גט", העוסק במסכת ייסוריה של אישה מסורבת גט, תחום המצוי במרכז העשייה של מרכז רקמן. בין היתר ישתתפו ביום העיון שרת המשפטים ציפי לבני, נשיא האוניברסיטה פרופ' הרשקוביץ, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, דיקן הפקולטה למשפטים פרופ' שחר ליפשיץ וראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה פרופ' רות הלפרין-קדרי שגם תרצה על הסרט "גט" כ"ראליטי" של הגירושין בישראל.

בנוסף, ממשיך מרכז רקמן לפעול במישורים אחרים כדי לקדם את מעמד האישה בישראל. הקליניקה המשפטית שבו עוסקת בנושאים הקשורים במעמד האישי בדיני המשפחה כמו מזונות, אפוטרופסות,  ועגינות. ד"ר שאול מוסיפה כי הקליניקה עוסקת גם בחינוך דור העתיד של המשפטנים: "אנחנו מקנים לסטודנטים שעובדים אתנו רגישות חברתית לנושאים אלו, וגם מראים להם יחס אחר לנשים". במרכז פועלת גם מחלקה משפטית שעוסקת במדיניות ציבורית ומקדמת חקיקה בנושאים שעולים מהפרקטיקה היומיומית של המקרים המטופלים בקליניקה.

ד"ר שאול: "הפעילות שלנו מכוונת להעלות את הנושאים הן למודעות הציבור והן למודעות חברי הכנסת והממשלה כדי שהעניין יוביל להצעות חוק". אחד הנושאים החדשניים שמקדם כיום מרכז רקמן הוא שיטת הגירושין בשיתוף פעולה. זאת, כחלק מהמאבק במרוץ הסמכויות, לפיו בית הדין שבו נפתח תיק הגירושין תחילה הוא בית הדין שבו יתקיים ההליך. "ההבדל בתוצאות המשפטיות וביחס כלפי נשים מצד הדיינים בבית הדין רבני לבין זה של השופטים בבית המשפט לענייני משפחה יצר מעין מרוץ שבו נשים מנסות להקדים ולפתוח תיק גירושין בבית משפט אזרחי ולעומתן הגברים ממהרים אל בית  הדין  הרבני. הדבר לא מאפשר לקיים את הדיון שהוא טעון בלאו הכי, ברוגע. גירושין בשיתוף פעולה היא טכניקה שבה בני הזוג יושבים עם קבוצת אנשי מקצוע (עורכי דין, מטפלים, כלכלנים ועוד) שהוכשרו כולם בשיטת השיתוף, ושעושה את מירב המאמצים לכך שהתיק לא יגיע למבוי סתום ובני הזוג לא יגיעו לבית המשפט".

מרכז רקמן גם ממשיך את פועלו מזה שנים ומפיק פרסומים עם פסיקות חדשות של בתי הדין הרבניים בנושאים שקשורים לדיני משפחה. לדברי ד"ר שאול פרסומים אלה הפכו לכלי חשוב הן לדיינים בבתי הדין והן לעורכי הדין בתחום האישות, שכן פסיקה זו אינה רואה אור בשום מסגרת ממסדית או סדירה אחרת. "אנחנו פועלות ופועלים (במרכז רקמן עובד עורך דין אחד שהוא גבר) מתוך אוניברסיטת בר-אילן, חלקנו שומרי מצוות ומחויבים להלכה, ואנו מקיימים קשרים, עם רבנים ופרופסורים שגם הם חלק מהעולם הדתי. עובדות  אלו  מאפשרות  לנו לחולל את השינוי במעמד האישה בישראל, מבפנים, ולא מתוך גישה לעומתית אלא מתוך הרצון לעשות את השינוי בשיתוף פעולה".


מימין: עו"ד אסנת פרינץ, עו"ד עדי רז, פרופ' רות הלפרין-קדרי ראשת המרכז, ד"ר גלית שאול, עו"ד קרן הורוביץ, עו"ד שי זילברברג

לכתבות נוספות...