השימוש בטכנולוגיה בגיל הרך

האם השימוש באמצעים טכנולוגיים כמו, טאבלט, מחשב ואייפון  בגיל הרך מועיל או פוגע בהתפתחות הילדים? והאם קריאה בספרים אלקטרוניים מקדמת למידה? פרופ' עפרה קורת מבית הספר לחינוך קובעת כי בעזרת הטכנולוגיה הנכונה ניתן לשפר את כישורי השפה והאוריינות כבר בגיל הרך

המכשירים הטכנולוגיים שמציפים את עולמנו בעשור האחרון משפיעים על כל תחום בחיים ובין היתר גם על היבטים רבים בהתפתחותם ובחינוכם של הילדים. השימוש באמצעי המדיה האינטראקטיבית הוא טבעי להם, והם מבלים שעות רבות מול מסך הטלוויזיה, המחשב, הטאבלט, הטלפון הסלולרי ועוד. אמצעי המולטימדיה הכוללים לרוב מוסיקה, קולות, תמונות סטטיות ודינמיות, טקסטים דבורים וכתובים וגרפיקה מושכת, מעוררים עניין גם בקרב ילדים צעירים ביותר, ועובדה זו מעלה את השאלה שבה מתחבטים הורים ואנשי חינוך רבים: האם החשיפה לאמצעים טכנולוגיים בגיל הרך מועילה או פוגעת בילדים?   

פרופ' עפרה קורת, ראש התכנית להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת בשנים האחרונות את השפעתם של הספרים האלקטרוניים, כאמצעי לפיתוח אוריינות, כלומר שליטה בשפה הדבורה והכתובה, בקרב ילדים צעירים עוד לפני הכניסה לבית הספר. לדבריה השימוש  בטכנולוגיה על ידי ילדים בכלל וילדים צעירים בפרט מאז ומתמיד הרתיע הורים ומחנכים שחששו כי הדבר פוגע בהתפתחותם. "אחד הטיעונים המרכזיים שמעלים המתנגדים לחשיפת הילדים לאמצעי המדיה מתייחס לפאסיביות הילד במצבים אלה. המחשבה היא שחוסר בפעילות פיזית ומנטאלית של הילד עלולה לעכב את התפתחותו בתחומים אלה. בנוסף, הועלו חששות ששימוש מוגבר במסכים יגרום בעיות לקשב ומיקוד, לירידה קוגניטיבית, ולבעיות רגשיות וחברתיות. כך היה לגבי שימוש בטלוויזיה, במחשב ולאחרונה גם לגבי מוצרי המולטימדיה החדשים".

בהתאם להסתייגויות אלו פרסמה באחרונה האקדמיה האמריקאית של רופאי הילדים, המלצות ברורות לאסור את השימוש בפעילות עם מסכי מגע לילדים מתחת לגיל שנתיים. האקדמיה ממליצה גם להגביל את החשיפה למסכים לילדים בני שנתיים עד שלוש, לשעתיים ביום לכל היותר.

ספרות המחקר חלוקה
מצד שני, אומרת פרופ' קורת, אם נרצה בכך ואם לא, הילדים בדורנו מתחילים כבר מגיל צעיר מאד להיות שותפים בקהילה שמשתמשת בטכנולוגיה, והם מגלים מוטיבציה גבוהה להשתמש בה בעצמם. "ילדים מכירים מגיל צעיר את התנועה של הדפדוף, ויודעים שיש חץ שצריך ללחוץ ואז מופיע סרטון, ומה עושים כשהסרט כבר לא מעניין ואיך מעבירים הלאה. תוכנות רבות הקיימות היום בשוק הן ידידותיות למשתמש ולא דורשות תחכום רב על מנת להפעילן. יתרה מזאת, השימוש בהן אף עשוי לגרום להנאה ולייעל את חיינו בתחומים שונים, וכך גם ילדים בגיל הרך יכולים בקלות להשתמש בהן ולהפיק הנאה".

בעניין זה מדגישה פרופ' קורת  כי חששות המתנגדים לחשיפת הילדים לאמצעי המדיה החדשים לא הוכחו בוודאות כנכונים בצורה מדעית, וכי יש מבוכה ובלבול בנושא. "ספרות המחקר חלוקה בעניין. מצד אחד קיימות עדויות לגבי קורלציה, ולא קשר סיבתי מוכח, בין שימוש מרובה באמצעי מדיה לבין בעיות קשב, רמת הישגים נמוכה והשמנת יתר. מצד שני קיימות עדויות שהולכות ומתרבות שכלים טכנולוגיים שמתוכננים היטב יעילים לקידום התפתחות הילד הצעיר".

חוקרים בתחום הפסיכולוגיה, החינוך והתפתחות הילד, מצביעים על הפוטנציאל שטמון במדיה החדשה ומציעים לרתום אותה בתבונה לפיתוח כלים מקדמי התפתחות ולמידה בתחומים שונים.

מה צריך לכלול ספר אלקטרוני טוב
התפתחות הטכנולוגיה בעשור האחרון הניבה תוכנות עבור ילדים צעירים בתחומי ידע שונים בהם כלים בתחום השפה והאוריינות. אחד מהכלים הללו הוא הספר האלקטרוני. פרופ' קורת שחקרה את התפתחותם של הספרים הללו ואת מקומם בטיפוח שפה ואוריינות בקרב ילדים בגיל הרך אומרת כי בישראל, כמו במקומות רבים בעולם המערבי קיימת עלייה גדולה בייצור ובמכירת ספרים אלקטרוניים עבור מבוגרים וילדים, בהם ילדים צעירים לפני גיל בית ספר.

"טיפוח האוריינות בגיל הגן, הכוללת העשרת השפה הדבורה וטיפוח המודעות לשפה הכתובה היא משימה חשובה. קריאת ספרים לילדים בגיל הצעיר נתפסת כאחת מהפעילויות החשובות ביותר לשם פיתוח יכולות אלה. שפע הספרים האלקטרוניים שקיים היום בשוק, כולל האפשרות, שהילד יקרא בהם באופן עצמאי ללא תמיכת מבוגר, מציב אפשרויות חדשות שמביאות עמן סקרנות ומוטיבציה רבה בקרב ילדים, הורים, מחנכים וחוקרים. מטרת המחקר שלנו הייתה לבדוק האם הספרים הללו תורמים להעשרת השפה הדבורה והכתובה של הילד הצעיר?"

במחקר הראשון שביצעו בנושא לפני עשור בחנו פרופ' קורת ופרופ' עדינה שמיר, את איכותם של 43 ספרים אלקטרוניים דוברי עברית. בין היתר נבדקו ההתאמה של האנימציות והנקודות החמות שבספר לתוכן הטקסט, האם בספר יש משחקים שעלולים להסיח את הילד הצעיר מהבנת הסיפור? האם הספר תומך בלמידת מילים חדשות? האם הטקסט הכתוב משתנה סינכרונית בעת קריאת הקריין? מה שעשוי לסייע לילד לעקוב אחר הטקסט ולקדם ניצני קריאת מילים וניצני כתיבה.

הממצאים הראו כי מרבית הספרים האלקטרוניים בעברית באותן שנים לא יכלו לשמש בסיס מתאים לקידום השפה והאוריינות של הילד הצעיר, בעיקר בשל חוסר הפרדה בין קריאת הסיפור לבין פעילויות הכוללות משחקים אינטראקטיביים שונים שלהערכת החוקרות עלול היה לגרום להסחת דעתו של הילד מקו הסיפור ומהתכנים שלו. "בנוסף,  מתוך 43 הספרים שנבדקו, רק בספר אחד מצאנו מילון שפרש מילים קשות".

פיתוח ספר אלקטרוני לצורך מחקר עדכני
בשנים שלאחר מכן המשיכו פרופ' קורת, פרופ' שמיר וד"ר אורה סגל דרורי לחקור את הנושא, ולצורך כך פיתחו שני ספרי ילדים פופולריים שהומרו מגרסתם המודפסת לגרסה אלקטרונית. ספרים אלה כללו מרכיבים שנבדקו במחקר הקודם ושהיו דרושים לדעתן כדי לסייע בפיתוח השפה והאוריינות של הילד.

פרופ' קורת: "המחקרים הללו הראו שיפור משמעותי בלמידת משמעותן של מילים חדשות בעקבות קריאה חוזרת בספר האלקטרוני. כמו כן, כשהראנו לילדים את מילות המילון שהופיעו בספר האלקטרוני באופן דינאמי, כלומר באנימציה, בהשוואה לסטאטי, הילדים למדו את המילים בצורה יעילה יותר. כלומר, הייצוג הדינאמי סייע ללמידה יותר מהסטאטי". 

ממצאים נוספים במחקר הראו, שהקריאה בספר האלקטרוני תרמה להבנת הסיפור אצל הילדים ברמה טובה הן ברמת המידע הגלוי והן ברמת ההיסק. "במרבית המחקרים שערכנו גם נמצא שיפור במודעות הפונולוגית , שהיא היכולת של הילד לחלק את המילה לצלילים, ולאחר קריאה של שלוש פעמים בספר האלקטרוני הילדים גם התקדמו ברמת ביטוי ההברה וברמת תת-הברה". מיומנות זאת נמצאה כחשובה ביותר בשלב הבא לרכישת הקריאה והכתיבה בבית הספר.

עוד מראים הממצאים כי קריאה חוזרת בספר האלקטרוני שיפרה את ניצני קריאת המילים וכתיבתן בקרב הילדים. לדברי פרופ' קורת "החשיפה לטקסט המואר סימולטנית בעת קריאת הקריין, תמכה בקידום הקשר בין מילים כתובות למילים דבורות, ותהליך זה, להערכתנו, קידם את יכולת הילדים לכתוב אותן קרוב יותר לצורתן הפורמלית".

לדברי פרופ' קורת, לאור התפוצה הגדלה והולכת של ספרים אלקטרוניים בעולם ובישראל, כולל ספרים אלקטרוניים לגיל הרך, ולאור העובדה שילדים צעירים מפגינים מוטיבציה והנאה בעת הקריאה בספרים אלה, ישנה חשיבות רבה לפיתוח תוכנות מחשב שתתאמנה ליכולות הילד בגיל הרך, ואשר תהוונה פוטנציאל טוב לקידומו. "במקביל, על ההורים ואנשי החינוך לאתר תוכנות אלה, ולדאוג שהטובות שבהן תהיינה בשימוש הילדים. בנוסף, על ההורים לגלות מעורבות ולתמוך בילד בעת השימוש  במדיה. עליהם  לתווך, לשאול שאלות, לפתח איתו שיחה. וכן, גם כשיש מוצר טכנולוגי שתורם להתפתחות, יש להגביל את זמן השימוש בו". פרופ' קורת מוסיפה כי הפעילויות בספרים האלקטרוניים יכולות להיות משולבות בבית ובמסגרות החינוכיות בהן לומד הילד ולתרום לקידום השפה והאוריינות של כלל הילדים הצעירים כולל אלה המתקשים.

הספרים שפיתחו פרופ' קורת ושותפותיה למחקר, כוונו לצרכי מחקר בלבד שמסקנותיו הועברו למשרד החינוך כדי שישמשו את הגננות והמורות בעבודתן. פרופ' קורת מעידה כי חלק מהחברות הקיימות בשוק מגלות מודעות לממצאים ומדווחות על רצון לשפר את מוצריהן בהתאם אליו.

כנס ארצי – שימוש בטכנולוגיה בגיל הרך
הכנס הארצי השנתי ה-19 של תכנית הריס - תינוקות, טף ומשפחותיהם בישראל התקיים ב-27 בנובמבר באוניברסיטת בר-אילן, ועסק בתרומות ובסכנות שבשימוש בטכנולוגיה בגיל הרך. את הכנס פתחה פרופ' פנינה קליין, מנהלת מרכז בייקר ותכנית הריס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן. בין היתר הרצו בכנס ד"ר איתי ברגר מהמרכז הנוירו-קוגניטיבי בבית החולים הדסה, שעסק בהיבטים הנוירולוגים של התפתחות המוח בילדים בגיל הרך,  ופרופ' דוד פסיג, ראש המעבדה למציאות מדומה, בבית הספר לחינוך שעסק בשיפור מיומנויות החשיבה בעזרת טכנולוגיות מתקדמות. כמו כן הרצתה בכנס פרופ' עפרה קורת על מחקריה שעסקו בעשור האחרון בדרכים שבהם ניתן לקדם אוריינות בגיל הרך באמצעות טכנולוגיה וספרים אלקטרוניים.

לכתבות נוספות...