חיים זה לצד זה

זיאד סואעד, בוגר בר-אילן ועובד סוציאלי במועצה אזורית מטה אשר שבצפון הארץ, מצליח לגשר בין העולם הישראלי המודרני לבין המסורת הבדואית. בימים אלה של מתיחות בין ערבים ליהודים בישראל, הוא ממליץ על הרחבת פרויקט ההידברות שמקיימת האוניברסיטה, גם למכללות האזוריות שבחסות בר-אילן. במקרה שלו, הוא טוען, זה עבד יפה.  

זיאד סואעד, 37, בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית מבר-אילן ובעל תואר שני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה, משמש כיום כעובד סוציאלי באזור מטה אשר בצפון הארץ ומגשר מידי יום בין תושבי הכפרים הבדואים שבאזור לבין רשויות הרווחה בישראל. מתקופת לימודיו בבר-אילן הוא זוכר חוויה אחת שהייתה משמעותית במיוחד עבורו: "היינו קבוצה מעורבת שכללה סטודנטים ימנים, שמאלנים, יהודים וגם מיעוט ערבי. בשנה השלישית ללימודים, השתתפנו בסדנה שבה התבקשנו לתת משוב אנונימי לחברינו לקבוצה. מתוך 15 פתקים שקיבלתי מחברי הקבוצה, היה אחד שאמר לי – 'הצלחת לשנות בי עמדה'. הבנתי שבעצם הנוכחות שלי בקבוצה ובזכות הדברים שאמרתי ועשיתי הצלחתי לשנות את הסטיגמה שיש בחברה היהודית על בדואים. כחבר בקבוצה הם הקשיבו לי וזה הוכיח לי שהידברות אמיתית בין המגזרים אפשרית. זו תחושה שמלווה אותי עד היום".

ללימודי עבודה סוציאלית, הוא מספר, הגיע בעקבות רגשי קיפוח עזים שליוו אותו בצעירותו. "כפר כמאנה, שבו גדלתי היה כפר בדואי קטן שהוכר רק לקראת סוף שנת התשעים. לא היו בו תשתיות של מבני ציבור או תחבורה ובית הספר הקרוב היה במרחק של 6 ק"מ. הכפר נמצא על הר כמון וכיוון שלא תמיד היה אוטובוס היינו צריכים להתאמץ מאד כדי להגיע ללימודים. זאת הסיבה שילדים רבים נשרו ורק מעטים המשיכו ללמוד". בנוסף, ביקש סואעד גם לסייע לאמו הנכה, "אמי היא נפגעת פעולת איבה שנפצעה בגיל 15 במהלך התקפה של הסורים על כפר ילדותה באזור טובא - זנגריה. כיוונתי ללימודי עבודה סוציאלית בין היתר כי רציתי לעזור לה ולאנשים נוספים במצבה למצות את הזכויות שלהם".

מאפיית חלות לעבודה סוציאלית
לבר-אילן הגיע סואעד במקרה. "עבדתי בבני ברק במשך הרבה שנים במאפייה של קהילת ויז'ניץ. כשהגיע הזמן להתחיל ללמוד לא רציתי לחזור לצפון, שיעמם לי שם. שמעתי על אוניברסיטת בר-אילן בגלל קרבתה היחסית לבני ברק והחלטתי ללמוד כאן".

סואעד התקבל ללימודי עבודה סוציאלית וכאן גם העמיקו יחסיו עם בת כפרו, לילה, שכבר למדה שנה אחת חינוך בלתי פורמלי בשלוחת האוניברסיטה בצפת, אך החליטה לעשות הסבה ולהמשיך בלימודי עבודה סוציאלית בבר-אילן. לאחר שנה הם נישאו.

כמו בן זוגה, גם לילה המשיכה בלימודיה לתואר שני אותו סיימה בהצטיינות. כיום היא עובדת במועצה האזורית משגב כעובדת סוציאלית וכפקידת סעד לסדרי דין ואף קיבלה אות הוקרה מטעם ראש הממשלה. לדבריו, היא נחשבת לדמות מובילה בקרב הנשים בכפר ומדרבנת אותן לשאוף לקריירה אקדמית.

"המעשה של אשתי, שעזבה את הבית לצורך לימודים במקום מרוחק היה די חריג ואפילו מהפכני. בזמנו לא היה מקובל בחברה הבדואית שבחורה צעירה תישן ותלמד מחוץ לבית. אפילו לינה במעונות לא הייתה מעשה מקובל אז. יחד עם אשתי, עשינו מחאה נגד המסורת הזאת. אני תמכתי במעבר שלה למרכז וטענתי שהיא צריכה ללמוד בבר-אילן כי זה יקדם אותה. זה היה תקדים להרבה צעירות בכפר. כיום המצב שונה לגמרי וצעירות רבות הולכות בעקבותיה. לא מזמן אחיינית שלי סיימה לימודי משפטים ברמת גן".  

חי בשני העולמות
שבט סואעד, אליו משתייך זיאד הוא השבט הבדואי הגדול ביותר בצפון הארץ. בקרב בני השבט יש צעירים רבים שמתנדבים לצה"ל או משרתים במשטרה ובשירות בתי הסוהר. קרוב משפחתו, עומר סואעד, היה בין שלושת החיילים שנחטפו בהר דב בשנת 2000.

כיום מתגוררים לילה וזיאד עם שלושת ילדיהם בכפר כמאנה ומנהלים אורח חיים דומה לזה של בני המעמד הבינוני בערים הגדולות בישראל. בכפרו נתפס סואעד כדוגמא מוצלחת לשילוב של אורח חיים מערבי עם חיים בחברה הבדואית. למרות זאת, הוא אומר כי הוא חש כמי שנע בין שני עולמות שונים. "המגזר הבדואי הוא מסורתי ולעיתים גם מאד נוקשה. המסגרת התרבותית לא מאפשרת הרבה מודרניזציה וחיים במרחב חופשי ומערבי, כעובד סוציאלי אני חי בעולם של מודרניזציה בישראל מצד אחד ובתוך תרבות ומסורת בדואית במסגרת החברתית של הכפר שבו אני גר, מצד שני".

גם ילדיו של סואעד חווים את שני העולמות. "כהורים אנחנו כל הזמן מתחבטים בשאלה עד כמה לתת לילד חופש ומידע וכמה לסגור. הילדים לומדים בחוגים בעיר כרמיאל ואני דואג שילמדו עברית וערבית. בנוסף אני מנסה שיחוו כמה שפחות את הנוקשות המסורתית". אבל מחוץ למעגל המשפחתי, ומניסיונו כעובד סוציאלי בכפרים הוא מעיד כי המעבר של החברה הבדואית מחברה מסורתית שמרנית לחברה מודרנית כולל גם חסרונות רבים. "לדוגמה, מצד אחד יש יותר מודעות לחשיבות ההשכלה בקרב הבדואים בעיקר בקרב בנות ונשים.

בעבר בת הזוג האידאלית הייתה אישה שמנה שיודעת לתפור ולבשל, כיום גברים מעדיפים בנות מלומדות ובעלות מקצוע שיעבדו ויתפרנסו. אבל הצד השני של המטבע הוא שכתוצאה מכך נולדה תופעה של הזנחת ילדים. ההורים שעובדים במשך רוב שעות היום לא דואגים או לא מוצאים מסגרות מתאימות לילדיהם". לדבריו, יש גם שוני מכפר לכפר. "בחלק מהכפרים קפצו למים העמוקים של החיים המערביים אבל לא כולם מצליחים להסתדר. אנחנו בעיצומו של תהליך שגם כרוך בהרבה סיכונים ובמיוחד אצל בני נוער".

להרחיב את פרויקט ההידברות
תקופת לימודיו בבר-אילן זכורה לסואעד כחוויה מכוננת. "אני תמיד אומר שיש באוניברסיטה הזו משהו מיוחד מלבד הגודל שלה וזה הסטנדרטים הגבוהים ורמת הלימודים הגבוהה. אף פעם לא ראיתי שם תופעה של 'מדעי הדשא' שקיימת באוניברסיטאות אחרות, כולם עסוקים בלימודים". סואעד מספר שכבן המגזר הבדואי הכמעט יחיד במחזורו, הוא נשאל לא פעם איך הוא עומד בדרישות הגבוהות, "כמו לסטודנטים היהודים גם לי היה קשה, אבל הצלחתי תודות למוטיבציה גבוהה". 

לדבריו, העובדה כי בר-אילן נחשבת לאוניברסיטה בעלת צביון יהודי-דתי לא הפריעה לו אלא דווקא סייעה לו להרחיב את ידיעותיו. "למרות שהייתי פטור מקורסי היסוד ביהדות בכל זאת לקחתי כמה קורסי בחירה בתחום היהדות שהיו קרובים לליבי כמו לדוגמא 'מעמד האישה היהודית בארצות האסלם'".

בימים אלה של מתיחות בין ערבים ליהודים, אומר סואעד כי ניכרת הקצנה בביטויי הגזענות הן ביחסים שבין יהודים לערבים והן ביחסים שבין היהודים לבין עצמם, בעיקר בין ימין ושמאל. "זה בולט בחיי היום יום וגם בחדשות. לדעתי ההנהגה לא עושה מספיק בעניין, כאילו התופעה לא קיימת". כבוגר בר-אילן וכמי שחווה את תוצאותיה החיוביות של הידברות הדדית, מציע סואעד לאוניברסיטה להרחיב את פרויקט ההידברות גם למכללות האזוריות שבהן לומדים יותר סטודנטים ערבים. "צריך לפתח בקרב צעירים את הגישה של סובלנות והידברות. אנחנו הרי חיים פה זה לצד זה וצריך להסתדר האחד עם השני".

 

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כיל, מונה ליו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

רווית קזס טירם נבחרה לנהל את בית הספר הממלכתי A צומח ברובעים החדשים בראש העין

אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת התוכנה בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אסי לויתין בן-עמרם מונתה למנהלת שיווק ונכסים מניבים בחברת רוגובין

עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד ברוך לוברט מונה ליועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אלי דפס מונה ליו"ר דירקטוריון חברת אל על

עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב.

דינה גלפונד מונתה לאחראית לקוחות בתחום הביטוח בחברת מיה מחשבים

אריאל הדר מונה למנהל הטמעות מערכות SAS ללקוחות מובילים, בחברת מיה מחשבים

יניב דורני מונה לסמנכ"ל כספים בחברת פוינטר

רו"ח אלעד כהן מונה למנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אפסילון

שירית אביטן-כהן מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון 'מקור ראשון' ואתר האינטרנט שלו

יוגב שמני מונה למנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי

אביב קינן מונה לראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים

אורנה הוזמן בכור מונתה ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד

עו"ד איתי אופיר מונה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון

חיים עזרן מונה למנהל הרכש בעיריית נצרת עילית

ד"ר שלומית פחימה מונתה למנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה

נפתלי אקרמן מונה למבקר עיריית רחובות

ערן יעקב מונה לתפקיד הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר

חיים משה מונה לסמנכ"ל הנדסה בחברת וריטס סולושנס

אורטל זוהר-וולף מונתה לסמנכ"לית משאבי האנוש בחברת בזק בינלאומי

אוראל להב מונה ליו"ר המועצה הדתית באזור

 לכל המינויים החדשים