חשיבותה של השכלה

ד"ר נגיסט מנגשה, שהתמנתה באחרונה למנהלת אגף החינוך בעיריית ראש העין החלה את דרכה האקדמית והמקצועית בישראל כבוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיום, כשמאחוריה רקורד עשיר של עשייה חברתית, הדלקת משואות ביום העצמאות ופרסי הוקרה מקיר לקיר על הישגיה בתחום החינוך והרווחה, היא מצהירה בפה מלא: "אם לא הייתי לומדת בבר-אילן לא הייתי מגיעה לשום מקום"

היא נולדה במחוז גונדר וכמו מרבית יהודי אתיופיה, מאז ילדותה תמיד ליוו אותה המאבק לשימור זהותה היהודית והחלום לעלות לארץ ישראל. אבל סיפורה שונה מזה של מרבית העולים מאתיופיה שכן ד"ר מנגשה לא חוותה את תלאות המדבר הסודני, ולא הוברחה לישראל בבטנו של מטוס ההרקולס במבצעים החשאיים של הסוכנות. את חלומה לעלות לישראל, עלה בידה להגשים רק לאחר שהתחתנה, למדה עבודה סוציאלית באדיס אבבה, הביאה לעולם ארבעה ילדים וצברה ניסיון מקצועי בעבודה סוציאלית באתיופיה.

כשאך הגיעה לישראל בשנת 1984, ביקשה ד"ר מנגשה להמשיך ולעבוד במקצוע שרכשה אך גילתה כי היא זקוקה לתואר ישראלי. היא נרשמה לתכנית ההסבה המקצועית בבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן 7 חודשים בלבד לאחר שעלתה, ומבלי לדעת את השפה העברית על בוריה. בכך גם רשמה היסטוריה בהיותה הסטודנטית הראשונה ממוצא אתיופי בישראל. "התחלתי ללמוד עברית רק כשלושה חודשים קודם לכן והמזל שלי היה שהיו בתכנית שיעורים שהתקיימו באנגלית". מכשול נוסף שעמד בדרכה היה גובה שכר הלימוד. "בקשתי למלגה נדחתה בשל גילי המבוגר. כעולה חדשה, ללא שפה ועבודה, המטופלת בארבעה ילדים קטנים לא יכולתי לממן בעצמי את הלימודים. כל עתידי עמד אז בסכנה".

מלגת לימודים ורשת חברתית תומכת
נקודת המפנה של ד"ר מנגשה, כדבריה, הגיעה בדמותה של פלורנס מיטווך ז"ל, שעמדה אז בראש בית הספר לעבודה סוציאלית. "אני תמיד אומרת לכולם, שאם לא הייתי מגיעה לבר-אילן לא הייתי מגיעה לשום מקום. מנהלת החוג דאז פלורנס מיטווך ז"ל דאגה לי למלגה למרות שלפי הקריטריונים היבשים הייתי מבוגרת מידי". בנוסף, היא זכתה לתמיכה של הסטודנטים בכיתתה שעזרו לה ללמוד עברית תוך כדי הלימודים ובכך הקלו על קשיי קליטתה.

"אני זוכרת את בר-אילן כמקום מקסים וכרשת חברתית תומכת של סטודנטים. כעולה חדשה ואם לארבעה ילדים קטנים הגעתי ללמודים שבעה חודשים בלבד אחרי שעליתי. גרתי בבת ים, ולא עבדתי. דחסתי את כל תקופת הלימודים לשנתיים ולמדתי גם בתכנית הקיץ על מנת לסיים ולצאת לעבודה כמה שיותר מהר. זה היה קשה כלכלית, משפחתי ואני חווינו גם פערים תרבותיים והיו לי חששות לגבי העתיד. המאמץ שהשקעתי היה אדיר ולכן התמיכה שקיבלתי מהאוניברסיטה והסטודנטים היו מרכיב חשוב מאד בלימודים שלי ובהצלחה שלי. לכן מאז ועד היום בר-אילן בעיני היא לא רק אקדמיה אלא גם מקום חברתי וחינוכי שמאפשר הזדמנויות וקרש קפיצה להרבה מאד אוכלוסיות".

לאחר לימודיה החלה ד"ר מנגשה לעבוד בלשכת הרווחה בבת ים כעובדת סוציאלית. את התואר השני שלה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ואת הדוקטורט השלימה באוניברסיטת סאסקס שבאנגליה. בד בבד עם בניית הקריירה שלה בתחום העבודה הסוציאלית החליטה ד"ר מנגשה להיות מעורבת גם במערכת החינוך.

לגשר על פערים תרבותיים
זה קרה בעקבות קשיים שחוו ילדיה במערכת החינוך בעקבות הפערים התרבותיים. היא החלה להעביר הרצאות למורים על התרבות האתיופית וכיצד יש להתמודד עם ההבדלים התרבותיים. באחד הראיונות שהעניקה באחרונה היא מספרת כי "בתי הספר לא הבינו את ההיבטים תרבותיים, לא הכירו מי אנחנו ומה הם הקודים ההתנהגותיים שלנו. ילדים אתיופים שחונכו לא להישיר מבט למבוגרים ובעלי סמכות, אובחנו על ידי המורים בישראל כבעלי בעיות פסיכולוגיות שמצריכות חינוך מיוחד. ההורים האתיופים שחונכו לסמוך על המורים ולא להתערב בעבודתם, סווגו כלא אכפתיים". בעיות כגון אלה דחפו את ד"ר מנגשה ליצירת כלים לגישור הפערים. היא פיתחה את פרויקט מגשרים חינוכיים חברתיים בקרב יוצאי אתיופיה וב-1996 הקימה את עמותת פידל, שפירוש שמה באמהרית הוא חינוך. העמותה עוסקת בהכשרת מגשרים, בהדרכות להורים בהשתלמויות על היבטים חברתיים ובסיוע לילדים עם פערים לימודיים.

תרומה שמשכפלת את עצמה
כיום בין יתר עיסוקיה מרצה ד"ר מנגשה ומשמשת כמנהלת אקדמית במדרשת רופין וחברה במליאת רשות השידור ובוועדת התוכן שלה. ביום העצמאות ה-50 למדינה הדליקה משואה בהר הרצל וזה כשלוש שנים היא מנהלת את קרן דוניץ בישראל.

ד"ר מנגשה פעילה ותומכת בקהילת יוצאי אתיופיה מיום עלייתה לישראל. היא פועלת במסגרות רבות לקידום מטרה זו בהם משרדי הרווחה, קרן שתי"ל, עמותת פידל ועוד. היא ייצגה את ישראל בוועידת האומות המאוחדות בדרבן נגד גזענות, ומשמשת כמסבירה ישראלית בפני קהילות יהודיות בחו"ל. בעשור האחרון כיהנה כמנכ"ל הפרויקט הלאומי של עולי אתיופיה ויועצת לרשויות מקומיות בפיתוח פרויקטים חינוכיים פורמליים ובלתי פורמליים. בין הפרסים הרבים שקיבלה, פרס רוטנברג לחינוך יהודי ופרס עמותת אומץ. 

לדבריה, החברה הישראלית כיום סובלת מפערים כלכליים שהולכים ומתרחבים וכתוצאה מכך גם הפערים החברתיים הולכים וגדלים. בנקודה הזאת היא שבה ונזכרת בחוויה הבר-אילנית שלה.

"מה שהאוניברסיטה עשתה אז למעני וממשיכה לעשות גם היום למען רבים אחרים הוא היסוד לצמצום הפערים החברתיים, הכלכליים וההשכלתיים. ההשכלה מאפשרת לך למצוא מקום עבודה טוב שמאפשר לך לפרנס בכבוד ולזכות במעמד בחברה הישראלית. כדי שניתן יהיה לעשות זאת חשוב לתת הזדמנות ומלגות לימודים לאנשים שרוצים להתקדם. אותם אנשים שתרמו כספים למלגה שלי, ושל סטודנטים כמותי בתקופת לימודי, למעשה שכפלו את העזרה שלהם והביאו לכך שיהיו כיום עוד אנשי מקצוע שגם הם תורמים לאחרים בחברה הישראלית".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

עו"ד מאיר לוין, מונה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

ג'וני קליין, נבחר לכהן כחבר במועצת העיר מודיעין מכבים רעות.

עו"ד נעמה קאופמן פס, מונתה למשנה למנכ"ל משרד הכלכלה.

ג'וש גולדשמיד, נבחר למנכ"ל המועצה לצרכנות.

שני ישראלי, מונתה לתפקיד ראש אגף ההסברה בחברת עמידר לשיכון ולדיור.

הילה זונדר-מסה, מונתה לסמנכ"לית ומזכירת חברת אנלימיטד.

שי זייד, מונה למנהל אגף ביטחון ושירותי חירום בעיריית כפר סבא.

ויטלי ויינר, מונה לראש מחלקת פיתוח עסקי וחדשנות במעבדות סאפ בישראל.

ניצן צעיר-הרים, מונה לתפקיד סמנכ"ל, חבר הנהלה ומנהל תחום הביטוח הכללי במגדל ביטוח.

מקס שור, מונה למנהל חטיבת cx (ניסיון לקוחות) בחברת Prodware ישראל.

רו"ח בשמת בן צבי, מונתה לראש אגף האסטרטגיה בבנק לאומי.

אלוף במיל' אודי אדם, מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון.

אריק פינטו, מונה למנכ"ל בנק הפועלים.

אריק ליבוביץ, מונה לראש מינהל תעשיות ועסקים בעיריית נתניה.

ליאוניד גולדין, מונה לסמנכ"ל בחברת פריים ברוקר.

אורן בר, מונה לממונה אזורי מע"מ תל אביב 3.

רו"ח אהרון אליהו, מונה לפקיד שומה ירושלים 1.

רו"ח אבנר עופרי, מונה למנהל משרד מיסוי מקרקעין ירושלים.

רו"ח שלמה חסידים, מונה לפקיד שומה ירושלים 3.

רו"ח ציפי יוסף-סקאלר, מונתה לפקידת שומה תל אביב 1.

עו"ד אהרון משניות, מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

עו"ד יאיר חסדיאל, מונה לשופט בית השלום במחוז המרכז.

אייל אליעזר, מונה למנהל מטה, אסטרטגיה ושיווק ביחידה להשקעות זרות ושיתוף פעולה תעשייתי, במשרד הכלכלה והתעשייה.

סיגל רצין, מונתה למנכ"לית עמותת אחת מתשע.

אמיר גיל, מונה למנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות.


רו"ח ליאת קדיש, מונתה לראש צוות בכירה בתחום התאגידים בחברת מידרוג.

תת גונדר רונית זר, מונתה לראש חטיבת הטיפול באסיר בבתי הכלא בישראל.

 

 

לכל המינויים החדשים