לחזור ל'ארון הספרים היהודי'

אלי דדון, 57, נשוי ואב לחמישה ילדים, בוגר ומוסמך מאוניברסיטת בר-אילן, התמנה באחרונה לתפקיד מנכ"ל מפעל הפיס. לאחר שכיהן קרוב ל-30 שנה כראש המועצה המקומית בית דגן ופעל רבות בתחומי חינוך וחברה, הוא מצר כיום על ביטויי ההקצנה הדתית בחברה הישראלית ומתגעגע ל-'ארון הספרים היהודי' שאת ערכיו ספג בבר-אילן. בתפקידו החדש הוא מתכוון לפעול לחיזוק עולם הרוח בכל מקום אליו יגיעו מפעלי הפיס

מהלימודים לראשות המועצה
אלי דדון החל ללמוד גיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן בתחילת שנות השמונים מיד לאחר שהשתחרר מצה"ל והחל את צעדיו הראשונים כמדריך של"ח וכמורה לגיאוגרפיה. כיום הוא אומר כי זיכרון החוויות שחווה בלימודיו אז, חרות בו וגם השפיע על השקפת העולם שבה הוא מחזיק, עד היום. "שררה אז בקמפוס אוירה מיוחדת. במיוחד זכורה לי חווית הלימודים במחלקה שהדגישה את חשיבות הלימוד 'דרך העיניים והרגליים', באמצעות סיורים רבים, השתתפות בחפירות ארכיאולוגיות, וסמינריונים שהתקיימו בשטח. בנוסף היה ההיבט האתני המיוחד. למדנו בכתה אחת סטודנטים יהודיים מכל הארץ וגם סטודנטים ערבים שבאו מיפו ומלוד. הייתה תחושה שאתה מתחבר לקבוצת האנשים המאד מגוונת הזאת ומכך התפתחה גם מעין ערבות ההדדית והבנה של הסוציאליזציה לחברה הישראלית".

דדון לא הספיק להשלים באותן שנים את התואר שכן כדבריו, "קרתה לו תקלה" ובגיל 26 הוא נבחר לכהן כראש המועצה המקומית בית דגן. במסגרת תפקיד זה, שבו כיהן במשך כ-30 שנה, הוא עסק בפיתוח מאסיבי של העיירה הקטנה ובחיזוקה על ידי קידום הבניה, פיתוח תשתיות החינוך והרווחה,  משיכת תושבים חדשים בעלי השכלה גבוהה ומקצועות חופשיים ליישוב והגדלת האוכלוסייה מ-2000 ל-9000 תושבים.

החוויה הבר-אילנית
לבר-אילן שב דדון רק בראשית שנות האלפיים כדי להשלים את לימודי התואר הראשון ולהמשיך את ללימודי תואר שני במדעי המדינה.  "בשל הזמן הרב שחלף ודרישות המועצה להשכלה גבוהה, הייתי צריך לחזור כמעט על כל הקורסים שלמדתי לתואר הראשון מחדש. זו הייתה חוויה מעניינת הן מבחינה אישית והן מבחינה חברתית. לתואר השני כבר הגעתי ממקום מעוצב יותר. בגיל 40 הגישה שלך לחומר הנלמד שונה מזאת שהייתה לך בגיל 26, מצד אחד אתה מסתכל על החיים מזווית ביקורתית יותר ומצד שני אתה מפתח גישה ריאלית ופרקטית יותר".

הוא מוסיף כי גם החוויה החברתית המגבשת שייחדה בעיניו את בר-אילן בפעם הראשונה לא השתנתה עם השנים. "בלימודי לתואר השני במדעי המדינה נפגשתי עם אנשים שלמדו את התואר הראשון שלהם באוניברסיטאות אחרות. בהתחלה הם כעסו על החובה ללמוד לימודי יסוד ביהדות, אבל אחר כך הם הודו בפני שמאד נהנו מהם ובמיוחד מהאווירה הסטודנטיאלית הבלתי אמצעית השוררת בבר-אילן. כמוני, וכמו אשתי ובתי הבכורה שלמדו בבר-אילן, גם חברי לכתה הרגישו שיש באוניברסיטה הזאת משהו מאד ייחודי שמצדיק את הסיסמה שלה 'אוניברסיטה עם נשמה'".


ההזדמנויות הגלומות בקונפליקט

אחת החוויות הזכורות לדדון מלימודיו הייתה עבודה שהכין במסגרת קורס שעסק בפתרון קונפליקטים ובמיוחד התגובות שעוררה. "העבודה התבססה על קונפליקט שעסקתי בו בתפקידי כראש מועצה. תכנית ההרחבה של נמל התעופה בן גוריון הייתה אמורה לעורר ניגוד אינטרסים חריף בין רשות הנמל לרשויות המקומיות הסמוכות לו מבחינת מטרדי הרעש וההשפעות השליליות על הסביבה שהיו כרוכים בה. אבל במקום להיסחף למצב של קונפליקט ואי ההסכמה, יזמתי תכנית לגישור על הפערים. העבודה יצרה עניין אקטואלי ומעשי בקרב כלל הסטודנטים בכיתה ולבקשתם ערכתי להם ולמרצה סיור בנתב"ג ובאזור שהמחיש את הקונפליקט וגם את הנתיב המגשר שמצאנו".

דדון מסביר כי אחד האמצעים שיזם לגישור בין הרשויות היה פרויקט חינוכי משותף שהחל כפרויקט ניסיוני בית הספר היסודי רמב"ם בבית דגן, ולאחר מכן אומץ וייושם ב-64 בתי ספר נוספים באזור. הפרויקט שנקרא "לך שמים אף לך ארץ" לא התייחס לעיקרון של 'המזהם משלם' אלא שם דגש דווקא על הצורך לחיות בדו קיום ועל היכולת שיש לבעלי האינטרסים שלכאורה מנוגדים לשתף פעולה. "המסר של הפרויקט הוא עיקרון שאני מאמין ומיישם אותו גם היום: אנו חיים במדינה שמקשה עלינו לראות את האפשרות להגיע להסכמים בין דברים ודוחקת אותנו להכרעות, להדברת היריב, לניצחון שלפעמים הוא כולו הפסד. במצב של התכתשות", טוען דדון, "ההתמקדות במאבק לא מאפשרת לך לזהות את האפשרויות וההזדמנויות שגלומות בו".

לחזור ל"ארון הספרים היהודי"
לדדון אין ספק כי השקפתו זו על החיים התגבשה בין היתר בהשפעת הערכים שספג בתקופת לימודיו בבר-אילן. "זו אוניברסיטה שמתיימרת לתמוך באורח חיים דתי יהודי והנה לומדים בה גם סטודנטים ערביים. על רקע הלימודים המשותפים נוצרה הזדמנות, כך נוצר בינינו החיבור והדו קיום התנהל הלכה למעשה".

עוד בהשפעת בר-אילן, מצר דדון כיום גם על גילויי הקיצוניות הדתית. "לצערי במדינה מייצגות כיום את היהדות גישות דתיות קיצוניות שרואות איום ב'ארון הספרים היהודי'. אוסף היצירות הספרותית והתרבותיות, שבר-אילן חוקרת ומקדמת אותו שנים רבות, כולל בצד ספרות תורנית גם ספרות לא תורנית בעלת זיקה ליהדות. לצערי, עם ההקצנה הזאת, הפוסלת כל מה שאינו תורני גרידא, הולך ומתפוגג גם דור המשכילים הישראליים, שגם אם אינם דתיים הם בקיאים מאד בתנ"ך בתלמוד ובמשנה".

דדון תומך בגישתו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, שנמנה עם ראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי ואשר בנוסף להיותו רב מלומד ומוערך התמחה גם בלימודים כללים בפילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ופסיכולוגיה. בהתאם לגישה זו סבור דדון כי אין להותיר כיום את לימודי היהדות בידי הקיצוניים בלבד. "החברה הישראלית כולה צריכה להחזיר את עטרתו של 'ארון הספרים היהודי' ליושנה ולנהוג כמו בבר-אילן, שם מלמדים את כל הסטודנטים יהדות, לא מתוך מטרה מיסיונרית אלא מתוך רצון להראות גישות שונות לאמונה ולחיים. חשוב לעורר אנשים לשאול שאלות, מי שלא שואל לא מאמין".

להחיות את הרוח
כיום חותר דדון ליישם את השקפת עולמו גם במסגרת תפקידו כמנכ"ל מפעל הפיס. "אחטא לתפקידי אם הפיס לא יתמוך בהחייאת ההיבט התרבותי והרוחני של החברה הישראלית. בסופו של יום המבנים שאנחנו בונים צריכים לשרת גם את ההיבט הרוחני קהילתי של הקהילה".

גם בתפקידו הנוכחי, הכרוך בקונפליקטים רבים על רקע הקצאת משאבי הפיס, הוא שב ונוקט בגישתו החותרת למצות את מירב ההזדמנויות מן הקונפליקט. "אנחנו רוצים להקצות את המשאבים באופן יעיל, כך שניתן יהיה להפיק מהם את המקסימום. אסור שמבנה ספורט גדול ומפואר יהיה פיל לבן וריק שיעיק על הרשות המקומית בהוצאות התחזוקה שלו. מצד שני אני שואב סיפוק רב כשמספרים לי כי בזכות מבנה חדש לתנועת נוער גדל מספר החברים בה מ-30 ל-300". במקרים כאלה חותר דדון לאיגום משאבים אזוריים תוך השגת שיתופי פעולה בין רשויות סמוכות ומציאת פתרונות כמו הקמת מערכי הסעות בין יישוביים, כדי לתת מענה לכלל הצרכים.

סייעה בהכנת הכתבה - זיו עדאקי

אם יש גם לכם סיפור מעניין שתרצו לחלוק עם חברי הקהילה או שאתם מכירים מישהו כזה - פנו אלינו.

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

טלי פארי תשובה מונתה למנהלת בית ספר "אביב" ברמת אביב ג'

מרדכי (מוטי) לוי מונה לסגן נשיאת בית המשפט השלום באילת

יאיר פינס מונה למשנה למנהל רשות מקרקעי ישראל

לירן איזנברג מונה לסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת ואלינור

יעקב (ינקי) קוינט מונה למנהל רשות החברות

עו"ד טל אברהם מונתה לסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז צפון

זאביק הירשמן מונה לסמנכ"ל מערכות המידע של קבוצת G4S בישראל

איתי בר-נחום מונה למשנה למנכ"ל ב-HackerU

יהודה ונדרולדה מונה לסמנכ"ל הכספים של הבורסה

מיה דבש מונתה לאוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון

איתמר בן דוד מונה לתפקיד יו"ר ועדת התכנון המחוזית של מחוז חיפה

צאלה וקסמן גונן מונתה לסמנכ"לית שירות והסברה בעיריית כפר סבא

סגי איתן מונתה כחברה מטעם הציבור במועצה המנהלית של בנק ישראל

ישי דה ליאון מונה לדירקטור במחלקת ההיי טק של פירמת פאהן קנה

שאול דנקור מונה למנכ"ל חברת מנדלסון תשתיות ותעשיות

ענת גואטה מונתה ליו"ר הרשות לניירות ערך

אמיר שניידר מונה למנהל תחום הדיגיטל בבנק הפועלים

עו"ד מיה גבאי טובול מונתה ליו"ר אנגל משאבים

אודי שוסב מונה למנכ"ל תאגיד "פלג הגליל"

מיקי שטרסבורגר מונה לסמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על

ד"ר רונן יוכפז מונה למנהל אגף הפיתוח בחטיבת המחשוב של בנק הפועלים

ארז כלפון מונה ליו"ר למנהלת הליגות בכדורגל

לכל המינויים החדשים