סיפורים מהקופסה

חליפת מכתבים החושפת את סיפור חייהם של בני משפחה אחת בשלוש מדינות בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפכה לחוויה מכוננת בחייו של ד"ר רוני אלפנדרי. כיום הוא רותם את החוויה האישית לטובת הכלל במסגרת מחקר חדש העוסק בהשפעת הטראומה על ההווה

דמויות עלומות, אתרים עם מטען תרבותי והיסטורי, תחושת חרדה קיומית וסיפור עלילה דרמטי חוצה יבשות שהתחולל לפני כשבעים שנה - את כל אלה גילה ד"ר רוני אלפנדרי, 52, תושב כרכור, באסופת מכתבים שנצררה בקופסאות ישנות בעליות גג נשכחות. המכתבים חשפו בפניו את סיפור חייהם המרתק של בני משפחת סביו, שחיו בסלוניקי, בפריז ובתל-אביב בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. המכתבים גם פתחו חרך הצצה צר לפן האנושי של ההתרחשויות שהתרגשו על מרבית יהודי יוון בשנות מלחמת העולם השנייה.

ד"ר אלפנדרי, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן ופסיכותרפיסט המטפל באנשים המתמודדים בין היתר עם זיכרון השואה, בחר לעשות באוצר הכתוב שמצא שימוש למען הכלל. המכתבים האישיים האלו משמשים לו כבסיס למחקר חדש העוסק בחליפות מכתבים, ביחסי משפחה כפי שהם מתגלמים במכתבים וההשפעה הרגשית שיש לגילוי טראומות משפחתיות מהעבר על בני המשפחה בהווה.

שלוש קופסאות מכתבים
החיבור בין האישי-משפחתי ובין העיסוק האקדמי מתחיל בסיפור עלייה נושן: "סבתי, ריטה כהן פארנטי, עלתה לפלשתינה מסלוניקי ב-1934, עם בעלה ועם בתה בת השנתיים אסתר, לימים אמי. במשך שבע שנים נשמר קשר מכתבים הדוק עם אמהּ ראשל, שנשארה בסלוניקי, ועם שמונת אחיה, שחלקם עברו להתגורר בפריז וחלקם נשארו בסלוניקי. מאותן השנים נותרה תכתובת ענֵפה, שנמצאה בשלוש קופסאות עמוסות. האחת הכילה את המכתבים שסבתא ריטה שמרה כל השנים אצלה בבית. השתיים הנוספות התגלו באקראי בפריז, בדירתה של אחת מקרובות המשפחה. עם השנים תורגמו לעברית המכתבים מצרפתית, לאדינו וסוליטריו לעברית [סוליטריו הוא לאדינו הכתוב בכתב עברי מחובר; את המכתבים האלה תרגם שבתאי כהן מהמחלקה ללאדינו בבר-אילן] ונערכו לחוברת האוצרת בתוכה פיסת היסטוריה ועדות אותנטית לטלטלה האנושית על סיפָּה של מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים".

מחכים לזמנים טובים יותר
תוכן מכתבי המשפחה חשף בפני ד"ר אלפנדרי את המצב הקשה שאתו התמודדו בני משפחתו, כמו כל יהודי אירופה באותן השנים. הכתוב עסק לרוב בקשיי הפרנסה וההישרדות: "שניים מאחיה של סבתי עזבו לפריז, כי לא מצאו את פרנסתם בסלוניקי של שנות ה-30. אחד האחים, סמי כהן, שעבד כפקיד בחברה גדולה, התאהב בנערה יהודייה וביקש את אישורם של אחיו להינשא, אף שהיה צעיר מהם והם עדיין עמדו ברווקותם. הוא קיבל את האישור בשמחה, אבל בעקבות השפל הכלכלי הוא פוטר מעבודתו ומשפחת הכלה המיועדת מיהרה לבטל את החתונה. סבתי ריטה נהגה לשלוח לקרוביה חבילות מזון, בדים ותרופות, דברים קטנים שיכולים היו להקל במשהו את מצוקת היומיום".

גם המכתבים שנשלחו מתל-אביב באותה התקופה לא היו אופטימיים: "עולה מהם תמונה של חיים קשים, פרעות ומלחמות עם הערבים והבריטים. היו גם שמחות קטנות, לידות וחתונות, ואחד המכתבים אף מתאר סיפור יזָמי של הקמת הדוכן של סבא שלי, שמואל, בשוק הכרמל. ואולם, הרוח הכללית היא של דאגה לעתיד בפלשתינה, לצד דאגה למשפחה שנותרה בגלות. חליפת המכתבים, שבראשיתה עוד היו בה ביטויי שמחה ורגעים קטנים של אושר ותקווה, מסתיימת בביטויים של מפח נפש ושברון לב. הנאצים נכנסו ליוון ב-1941. המכתב האחרון שנשלח מסלוניקי לפלשתינה באותה השנה, הסתיים במילים 'מחכים לזמנים טובים יותר'. התמונה העולה מהמכתבים היא של אנשים שאיבדו את עולמם. קהילת סלוניקי, שהייתה קהילה יהודית מסורתית חיונית ומשגשגת, עם זהות ברורה וגאווה מקומית, מנתה כמעט 50 אלף איש לפני המלחמה ונמחקה כמעט לחלוטין. סבתי הצילה את חייה כשעלתה לישראל, אך כל המשפחה נספתה בשואה".

בניית זהות דרך כתיבה
את הסיפור המשפחתי הכיר ד"ר אלפנדרי קודם למציאת המכתבים, אך אופיים של הטקסטים התחבר לנושא עבודת הדוקטור שלו, העוסקת בסופר הבריטי לורנס דארל ויצירתו הגדולה "רביעיית אלכסנדריה" (בהנחיית ד"ר אבי שגיא מהתוכנית לפרשנות). היצירה מתארת צעיר שמחפש אחר מולדתו ומוצא אותה דרך הכתיבה. "חלק גדול בעבודה שלי", מספר ד"ר אלפנדרי, "עסק בחליפת המכתבים שדארל ניהל עם הסופר הנרי מילר בדיוק באותו מרחב זמן ומקום, היינו שנות ה-30 בפריז. אמנם, המציאות המתוארת במכתביו של דארל שונה תכלית השינוי מהמציאות המתוארת במכתבי משפחתי, אך למרות זאת ישנם קווי השקה בין סלוניקי הפרטית ואלכסנדריה הספרותית המתוארת ביצירה. שתיהן ערי נמל ים תיכוניות, שתיהן משכו מהגרים, שתיהן היו ערים קוסמופוליטיות שזוהרן אבד, שתיהן ערים של זיכרון".

 

בדומה לגיבור של דארל, גם סיפורו הפרטי של ד"ר אלפנדרי שואב תובנות מחליפת המכתבים: "התעורר בי העניין לגבי ההבניה של זהות אישית וקולקטיבית דרך כתיבה. חליפת המכתבים של משפחתי גרמה לי להבין, איך אפשר, באמצעות כתיבת מכתב, לשמר חוויית השתייכות שנעקרה".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

אושרה צרויה ימין מונתה לדוברת עיריית אשקלון

יובל רייקין מונה לסמנכ"ל כספים של מאגר הגז "תמר"

יפית שחר מונתה למנהלת משאבי אנוש של אפקון החזקות

ברוך לוברט מונה ליועץ משפטי של רשות שוק ההון במשרד האוצר

יעקב ערן ממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר

איתמר בן מאיר מונה למנכ"ל נתיבי איילון

יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כיל, מונה ליו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

רווית קזס טירם נבחרה לנהל את בית הספר הממלכתי A צומח ברובעים החדשים בראש העין

אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת התוכנה בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אסי לויתין בן-עמרם מונתה למנהלת שיווק ונכסים מניבים בחברת רוגובין

עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד ברוך לוברט מונה ליועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אלי דפס מונה ליו"ר דירקטוריון חברת אל על

עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב.

דינה גלפונד מונתה לאחראית לקוחות בתחום הביטוח בחברת מיה מחשבים

אריאל הדר מונה למנהל הטמעות מערכות SAS ללקוחות מובילים, בחברת מיה מחשבים

יניב דורני מונה לסמנכ"ל כספים בחברת פוינטר

רו"ח אלעד כהן מונה למנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אפסילון

שירית אביטן-כהן מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון 'מקור ראשון' ואתר האינטרנט שלו

יוגב שמני מונה למנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי

אביב קינן מונה לראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים

אורנה הוזמן בכור מונתה ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד

עו"ד איתי אופיר מונה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון

חיים עזרן מונה למנהל הרכש בעיריית נצרת עילית

ד"ר שלומית פחימה מונתה למנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה

 לכל המינויים החדשים