סיפורים מהקופסה

חליפת מכתבים החושפת את סיפור חייהם של בני משפחה אחת בשלוש מדינות בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפכה לחוויה מכוננת בחייו של ד"ר רוני אלפנדרי. כיום הוא רותם את החוויה האישית לטובת הכלל במסגרת מחקר חדש העוסק בהשפעת הטראומה על ההווה

דמויות עלומות, אתרים עם מטען תרבותי והיסטורי, תחושת חרדה קיומית וסיפור עלילה דרמטי חוצה יבשות שהתחולל לפני כשבעים שנה - את כל אלה גילה ד"ר רוני אלפנדרי, 52, תושב כרכור, באסופת מכתבים שנצררה בקופסאות ישנות בעליות גג נשכחות. המכתבים חשפו בפניו את סיפור חייהם המרתק של בני משפחת סביו, שחיו בסלוניקי, בפריז ובתל-אביב בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. המכתבים גם פתחו חרך הצצה צר לפן האנושי של ההתרחשויות שהתרגשו על מרבית יהודי יוון בשנות מלחמת העולם השנייה.

ד"ר אלפנדרי, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן ופסיכותרפיסט המטפל באנשים המתמודדים בין היתר עם זיכרון השואה, בחר לעשות באוצר הכתוב שמצא שימוש למען הכלל. המכתבים האישיים האלו משמשים לו כבסיס למחקר חדש העוסק בחליפות מכתבים, ביחסי משפחה כפי שהם מתגלמים במכתבים וההשפעה הרגשית שיש לגילוי טראומות משפחתיות מהעבר על בני המשפחה בהווה.

שלוש קופסאות מכתבים
החיבור בין האישי-משפחתי ובין העיסוק האקדמי מתחיל בסיפור עלייה נושן: "סבתי, ריטה כהן פארנטי, עלתה לפלשתינה מסלוניקי ב-1934, עם בעלה ועם בתה בת השנתיים אסתר, לימים אמי. במשך שבע שנים נשמר קשר מכתבים הדוק עם אמהּ ראשל, שנשארה בסלוניקי, ועם שמונת אחיה, שחלקם עברו להתגורר בפריז וחלקם נשארו בסלוניקי. מאותן השנים נותרה תכתובת ענֵפה, שנמצאה בשלוש קופסאות עמוסות. האחת הכילה את המכתבים שסבתא ריטה שמרה כל השנים אצלה בבית. השתיים הנוספות התגלו באקראי בפריז, בדירתה של אחת מקרובות המשפחה. עם השנים תורגמו לעברית המכתבים מצרפתית, לאדינו וסוליטריו לעברית [סוליטריו הוא לאדינו הכתוב בכתב עברי מחובר; את המכתבים האלה תרגם שבתאי כהן מהמחלקה ללאדינו בבר-אילן] ונערכו לחוברת האוצרת בתוכה פיסת היסטוריה ועדות אותנטית לטלטלה האנושית על סיפָּה של מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים".

מחכים לזמנים טובים יותר
תוכן מכתבי המשפחה חשף בפני ד"ר אלפנדרי את המצב הקשה שאתו התמודדו בני משפחתו, כמו כל יהודי אירופה באותן השנים. הכתוב עסק לרוב בקשיי הפרנסה וההישרדות: "שניים מאחיה של סבתי עזבו לפריז, כי לא מצאו את פרנסתם בסלוניקי של שנות ה-30. אחד האחים, סמי כהן, שעבד כפקיד בחברה גדולה, התאהב בנערה יהודייה וביקש את אישורם של אחיו להינשא, אף שהיה צעיר מהם והם עדיין עמדו ברווקותם. הוא קיבל את האישור בשמחה, אבל בעקבות השפל הכלכלי הוא פוטר מעבודתו ומשפחת הכלה המיועדת מיהרה לבטל את החתונה. סבתי ריטה נהגה לשלוח לקרוביה חבילות מזון, בדים ותרופות, דברים קטנים שיכולים היו להקל במשהו את מצוקת היומיום".

גם המכתבים שנשלחו מתל-אביב באותה התקופה לא היו אופטימיים: "עולה מהם תמונה של חיים קשים, פרעות ומלחמות עם הערבים והבריטים. היו גם שמחות קטנות, לידות וחתונות, ואחד המכתבים אף מתאר סיפור יזָמי של הקמת הדוכן של סבא שלי, שמואל, בשוק הכרמל. ואולם, הרוח הכללית היא של דאגה לעתיד בפלשתינה, לצד דאגה למשפחה שנותרה בגלות. חליפת המכתבים, שבראשיתה עוד היו בה ביטויי שמחה ורגעים קטנים של אושר ותקווה, מסתיימת בביטויים של מפח נפש ושברון לב. הנאצים נכנסו ליוון ב-1941. המכתב האחרון שנשלח מסלוניקי לפלשתינה באותה השנה, הסתיים במילים 'מחכים לזמנים טובים יותר'. התמונה העולה מהמכתבים היא של אנשים שאיבדו את עולמם. קהילת סלוניקי, שהייתה קהילה יהודית מסורתית חיונית ומשגשגת, עם זהות ברורה וגאווה מקומית, מנתה כמעט 50 אלף איש לפני המלחמה ונמחקה כמעט לחלוטין. סבתי הצילה את חייה כשעלתה לישראל, אך כל המשפחה נספתה בשואה".

בניית זהות דרך כתיבה
את הסיפור המשפחתי הכיר ד"ר אלפנדרי קודם למציאת המכתבים, אך אופיים של הטקסטים התחבר לנושא עבודת הדוקטור שלו, העוסקת בסופר הבריטי לורנס דארל ויצירתו הגדולה "רביעיית אלכסנדריה" (בהנחיית ד"ר אבי שגיא מהתוכנית לפרשנות). היצירה מתארת צעיר שמחפש אחר מולדתו ומוצא אותה דרך הכתיבה. "חלק גדול בעבודה שלי", מספר ד"ר אלפנדרי, "עסק בחליפת המכתבים שדארל ניהל עם הסופר הנרי מילר בדיוק באותו מרחב זמן ומקום, היינו שנות ה-30 בפריז. אמנם, המציאות המתוארת במכתביו של דארל שונה תכלית השינוי מהמציאות המתוארת במכתבי משפחתי, אך למרות זאת ישנם קווי השקה בין סלוניקי הפרטית ואלכסנדריה הספרותית המתוארת ביצירה. שתיהן ערי נמל ים תיכוניות, שתיהן משכו מהגרים, שתיהן היו ערים קוסמופוליטיות שזוהרן אבד, שתיהן ערים של זיכרון".

 

בדומה לגיבור של דארל, גם סיפורו הפרטי של ד"ר אלפנדרי שואב תובנות מחליפת המכתבים: "התעורר בי העניין לגבי ההבניה של זהות אישית וקולקטיבית דרך כתיבה. חליפת המכתבים של משפחתי גרמה לי להבין, איך אפשר, באמצעות כתיבת מכתב, לשמר חוויית השתייכות שנעקרה".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

טלי פארי תשובה מונתה למנהלת בית ספר "אביב" ברמת אביב ג'

מרדכי (מוטי) לוי מונה לסגן נשיאת בית המשפט השלום באילת

יאיר פינס מונה למשנה למנהל רשות מקרקעי ישראל

לירן איזנברג מונה לסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת ואלינור

יעקב (ינקי) קוינט מונה למנהל רשות החברות

עו"ד טל אברהם מונתה לסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז צפון

זאביק הירשמן מונה לסמנכ"ל מערכות המידע של קבוצת G4S בישראל

איתי בר-נחום מונה למשנה למנכ"ל ב-HackerU

יהודה ונדרולדה מונה לסמנכ"ל הכספים של הבורסה

מיה דבש מונתה לאוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון

איתמר בן דוד מונה לתפקיד יו"ר ועדת התכנון המחוזית של מחוז חיפה

צאלה וקסמן גונן מונתה לסמנכ"לית שירות והסברה בעיריית כפר סבא

סגי איתן מונתה כחברה מטעם הציבור במועצה המנהלית של בנק ישראל

ישי דה ליאון מונה לדירקטור במחלקת ההיי טק של פירמת פאהן קנה

שאול דנקור מונה למנכ"ל חברת מנדלסון תשתיות ותעשיות

ענת גואטה מונתה ליו"ר הרשות לניירות ערך

אמיר שניידר מונה למנהל תחום הדיגיטל בבנק הפועלים

עו"ד מיה גבאי טובול מונתה ליו"ר אנגל משאבים

אודי שוסב מונה למנכ"ל תאגיד "פלג הגליל"

מיקי שטרסבורגר מונה לסמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על

ד"ר רונן יוכפז מונה למנהל אגף הפיתוח בחטיבת המחשוב של בנק הפועלים

ארז כלפון מונה ליו"ר למנהלת הליגות בכדורגל

לכל המינויים החדשים