זינוק בעלייה

מאז ילדותו חלם ד"ר מיכאל בן סעדון, יליד מרוקו, להיות בכיר בשירות הציבורי בצרפת, המדינה שבה הוא ראה את ביתו. במשך שנים הוא סלל את דרכו אל החלום - הצטיין בלימודיו, התקבל למוסד האקדמי הנכון בפריז וגם השלים בו שני תארים, עד שלפני כעשר שנים, הוא גילה באוניברסיטת בר-אילן את פני החברה הישראלית. ואז הכול השתנה.

ד"ר מיכאל בן סעדון, 36, שעשה את הדוקטורט שלו בבר-אילן כמלגאי נשיא, וכיום הוא יזם מצליח בתחום קליטת העלייה, גדל בעיר קזבלנקה שבמרוקו במשפחה יהודית עם שורשים ענפים בקהילות פז ומקנז. הוריו הרופאים, דגלו בחינוך מערבי ושלחו אותו להתחנך במערכת החינוך הצרפתית הלא יהודית. בהתאם לכך, לדבריו, כבר בילדותו הוא פיתח שאיפות ומאוויים שכוונו רק לצרפת. "זו הייתה התרבות שלי. ראיתי בצרפת בית, ורציתי לעסוק שם בעשייה ציבורית, בממשל ובפוליטיקה".  

את בית הספר התיכון במרוקו הוא התאמץ לסיים בהצטיינות יתרה כדי שיוכל להתקבל לבית הספר האקדמי היוקרתי ביותר בצרפת למנהל ציבורי, סיאנס פו ((Sciences Po Paris, וללמוד לצד בניהם של שרים ובכירים בממשל הצרפתי. עם זאת, כשהחל את לימודיו שם, גילה ד"ר בן סעדון כי המקום אותו החשיב לבית, אינו כזה. "חברי לכיתה, וגם המרצים אמנם קיבלו אותי והתייחסו אלי טוב, אבל תמיד תייגו אותי כזר. אחד המרצים אפילו הגדיר לי את המצב - "יש לך ניחוח של קולוניות", כשל בן המושבות הצרפתיות. התחלתי להבין שצרפת היא לא הבית שלי".

תוך שההבנה הזאת מוסיפה לחלחל, החליט ד"ר בן סעדון להתמחות במדיניות חוץ. לשם כך, נסע לתקופה קצרה לאוניברסיטת פרובידנס בארה"ב כדי ללמוד ערבית. "חשבתי שכך אוכל להבין טוב יותר את הסכסוך במזרח התיכון ולהשפיע על מדיניות החוץ של צרפת, בעיקר בנוגע ליחסה לישראל".

צרפת לא צריכה אותי
בפרובידנס, פגש ד"ר בן סעדון, לראשונה מאז טקס בר-המצווה שלו, בשפה העברית והתחבר ליהודים דוברי עברית וגם חובשי כיפות. "לא דיברתי עברית מאז שסבי דרבן אותי ללמוד את הדרשה לבר-המצווה. וגם הכיפה הייתה חידוש, בצרפת רוב האנשים שסבבו אותי הסתירו את יהדותם כדי להתקרב לאליטה הצרפתית. לעומתם היהודים שפגשתי בארה"ב היו משוחררים מחששות ופתוחים בעניין יהדותם".

שם, אומר ד"ר בן סעדון, נפקחו עיניו לקיומה של יהדות אחרת מזו שהכיר בצרפת, יהדות גאה ובטוחה יותר בזהותה. "הם עוררו בי את הרצון ללמוד עברית ולבקר בישראל". 

לאחר שסיים את השתלמותו בערבית ובעברית הוא חזר לצרפת והשלים את התואר השני, עדיין מתוך כוונה להשתלב בשירות הציבורי הצרפתי. בתום הלימודים נסע להשתלמות נוספת בלימודי מזרח תיכון וערבית לתלמידי חו"ל, הפעם באוניברסיטה העברית. "תוך חודש בישראל כבר הבנתי שהעשייה הציבורית שלי תהייה כאן ולא בצרפת. הבנתי שצרפת לא ממש צריכה אותי ושכאן בישראל, העשייה הציבורית תהיה משמעותית הרבה יותר עבורי. החלטתי שאני עולה לישראל".

 חשבון לא סגור עם הזהות המרוקאית 
מאותו רגע התחולל מהפך בחייו של ד"ר בן סעדון והוא החל להקפיד על דיבור בעברית, האזנה למוסיקה ישראלית והתנדבות במסגרות סטודנטיאליות ישראליות.

כשהחל ד"ר בן סעדון לחפש עבודה, התברר לו כי התארים אותם רכש בדי עמל בצרפת, אינם מוכרים במוסדות הציבור בישראל. בעקבות כך נסע לאוניברסיטת קולומביה בארה"ב ובתוך שנה השלים תואר שני נוסף ביחסים בין לאומיים. "באותה שנה בארה"ב עשיתי הכול כדי שלא יקרה לי שם משהו טוב שעשוי יהיה לקלקל את הסיכוי שלי לחזור לישראל".

מששב ארצה התקבל לדוקטורט במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן וגם זכה במלגת הנשיא. הדוקטורט שלו עסק בנושא ממנו ניסה לברוח במשך שנים רבות – הזהות הלאומית של מרוקו. "מאז ילדותי תמיד הזדהיתי עם הצרפתים. היה לי חשבון אישי לסגור עם הזהות המרוקאית שלי ושל המדינה שבה חיה משפחתי".

החממה הכי טובה לקליטה בישראל
תוך כדי השלמת הדוקטורט, נזרק ד"ר בן סעדון למים הקרים. "מהר מאד הטילו עלי במחלקה לתרגל קורסים. האתגר ללמד כיתה לראשונה בחיי ועוד בעברית, היה גדול מאד. ואם להוסיף על כך, קיבלתי כיתה של זרועות הביטחון וכך יצא שהייתי גם הכי צעיר בכיתה".

עם זאת, לדבריו, התקופה הבר-אילנית בחייו הפכה להיות אחת המשמעותיות בחייו: "עד היום אני אסיר תודה לבר-אילן שנתנה לי את ההזדמנות ללמד. בזכותה למדתי לכתוב וללמד בעברית, הכרתי את החברה הישראלית ואת המנטליות שלה, למדתי על עצמי ואיך להתגבר על חרדות וקשיים. זו הייתה החממה הכי טובה לקליטה שלי בישראל".

לאחר שהשלים את הדוקטורט, הבין ד"ר בן סעדון כי הגיע הזמן למצוא תעסוקה. "בער לי כבר לעשות משהו למען מדינת ישראל, חשבתי שעם התואר יהיה לי קל אבל לא ממש הכרתי כאן אנשים, ולמעטים שכן הכרתי, התביישתי להתקשר כי רציתי להצליח בזכות עצמי בלבד". 

פגישה מקרית עם מנכ"ל קרן רש"י אלי אלאלוף, אותו הכיר בעבר דרך קשר משפחתי ממרוקו,  זימנה לו תפקיד כאיש הקשר לתורמים דוברי הצרפתית. "במסגרת התפקיד הזה נסעתי הרבה ליישובי הפריפריה ולמדתי על המציאות החברתית בישראל. אחר כך עסקתי בתכניות לקליטת עליה מצרפת".

העמותה האפקטיבית ביותר בתחום ההשמה
במסגרת תפקידיו בקרן רש"י הוביל ד"ר בן סעדון את הקמתו של בית ספר צרפתי-ישראלי במקווה ישראל שהיו בו מסלולי לימוד לבגרות צרפתית ולבגרות ישראלית. בנוסף, הוא פתח בכפר הנוער 'בן שמן' תכנית 'נעלה' לבני נוער צרפתים שבאו בעיקר ממשפחות מצוקה והיה חשש שיצטרפו לארגוני פשע. לדבריו, בני נוער אלה הפכו בעקבות השתתפותם בתכנית לקבוצה איכותית ציונית, חדורת מוטיבציה לשרת בצה"ל. 

פרויקט גדול נוסף שבו היה מעורב באופן פעיל עד לשנה האחרונה היה הקמת עמותת 'גבהים' המתמקדת בהשמת עולים אקדמאים. "זיהיתי שיש הרבה עולים מצרפת עם תארים מתקדמים שמתקשים למצוא עבודה איכותית, ממש כמוני". ושוב, פגישה מקרית ושיחה מלב אל לב עם אחד מאנשי העסקים שנמנו עם תורמי קרן רש"י, אלי איילון, הובילו את ד"ר בן סעדון להקמת העמותה יחד עם יאיר שמיר, היו"ר המייסד של העמותה. "התחלנו ב-2006 עם קבוצה של 15 עולים אקדמאים מצרפת. עשינו להם קורס להכרת שוק התעסוקה הישראלי, ובעזרת אנשי העסקים שנתנו לנו חסות, הפעלנו רשת של קשרים כדי לשלב אותם בעבודה".

מאז התרחב הפרויקט והפך למפעל הדרכה והשמה רחב היקף, שמטפל במאות פניות עולים מדי שנה. העולים המשתתפים בתכנית גם זוכים למנטורים שמלווים אותם על להשלמת תהליך ההשמה. "עד היום" אומר ד"ר בן סעדון "הצליחה עמותת 'גבהים' למצוא משרות איכותיות לכ-1000 עולים חדשים מכל העולם". הוא מוסיף כי המעגל הרחב של הנהנים משירותי העמותה כולל כיום כ-10,000 איש שמשתתפים גם באירועי הנטוורקינג שמקיימת העמותה מעת לעת. על פי דוח מקנזי הוגדרה 'גבהים' כעמותה האפקטיבית ביותר בתחום השמת עולים חדשים ומהגרים אקדמאים בעולם.

מפתח תעשייה בנגב
עמותת גבהים גם הקימה בשנים האחרונות חממה לעולים יזמים בתל אביב ובאשדוד. בחממה זו היא מקצה להם מקום עבודה ותומכת בהם בעזרת קורסי הכשרה וליווי אישי של מנטורים. הליווי ניתן לעולים במשך חצי שנה, עד להבשלת היזמות לכדי עסק.

בשנה האחרונה פרש ד"ר בן סעדון מניהול העמותה, שבה הוא מכהן עדיין כחבר הנהלה, והצטרף ליוזמה עסקית חדשה החותרת לפיתוח חקלאות ותעשייה בנגב. לדבריו, גם ליוזמה זו ערך מוסף חברתי משמעותי. "אני מקווים כי המיזם יתרום תרומה חשובה לפיתוח הנגב וייצור מאות משרות חדשות לתושבי האזור".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

אושרה צרויה ימין מונתה לדוברת עיריית אשקלון

יובל רייקין מונה לסמנכ"ל כספים של מאגר הגז "תמר"

יפית שחר מונתה למנהלת משאבי אנוש של אפקון החזקות

ברוך לוברט מונה ליועץ משפטי של רשות שוק ההון במשרד האוצר

יעקב ערן ממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר

איתמר בן מאיר מונה למנכ"ל נתיבי איילון

יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כיל, מונה ליו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

רווית קזס טירם נבחרה לנהל את בית הספר הממלכתי A צומח ברובעים החדשים בראש העין

אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת התוכנה בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אסי לויתין בן-עמרם מונתה למנהלת שיווק ונכסים מניבים בחברת רוגובין

עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד ברוך לוברט מונה ליועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אלי דפס מונה ליו"ר דירקטוריון חברת אל על

עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב.

דינה גלפונד מונתה לאחראית לקוחות בתחום הביטוח בחברת מיה מחשבים

אריאל הדר מונה למנהל הטמעות מערכות SAS ללקוחות מובילים, בחברת מיה מחשבים

יניב דורני מונה לסמנכ"ל כספים בחברת פוינטר

רו"ח אלעד כהן מונה למנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אפסילון

שירית אביטן-כהן מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון 'מקור ראשון' ואתר האינטרנט שלו

יוגב שמני מונה למנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי

אביב קינן מונה לראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים

אורנה הוזמן בכור מונתה ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד

עו"ד איתי אופיר מונה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון

חיים עזרן מונה למנהל הרכש בעיריית נצרת עילית

ד"ר שלומית פחימה מונתה למנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה

 לכל המינויים החדשים