יש כבוד

ד"ר רחל לבמור, בוגרת המחלקה לתלמוד בבר-אילן, פועלת רבות לקידום מעמדן של נשים בכל התחומים הקשורים בדיני אישות. אחד התחומים שבהם כבר הצליחה לחולל שינוי הוא מיסודו של "ההסכם לכבוד הדדי" – הסכם ממון קדם נישואין

 

ד"ר רחל לבמור היא אישה רבת פעלים הנמנית עם הטוענות הרבניות הראשונות בישראל. היא פועלת במישור הציבורי למען עגונות ומסורבות-גט במסגרת תנועת "ישראל הצעיר" ומרצה בנושא מסורבות-גט ועגונות. ספרהּ, "מנעי עינייך מדמעה: הסכמי קדם נישואין למניעת סירוב גט", שהוא חיבור רבני ואקדמי כאחד, התפרסם בשנת 2009 והופץ בספריות האוניברסיטאיות ובמוסדות רבניים ציוניים בישראל, ובכללם בית הדין הרבני הממלכתי. בקיץ האחרון קיבלה משרת המשפטים ציפי לבני מינוי כחברה בוועדה לבחירת דיינים.

 

ד"ר לבמור עלתה לישראל בשנת 1976 מארצות הברית. את התואר הראשון עשתה בכימיה. בגיל 38 ביקשה לעשות שינוי מקצועי ופנתה לתוכנית להכשרת טוענות רבניות במוסדות אור תורה סטון. "לא הבנתי למה אני נכנסת", היא מספרת, "אבל ידעתי שמדובר בלימוד תורה ברמה גבוהה וחשבתי שאולי אוכל לעזור לנשים. מבחינתי, זה לא  ענין של נשים נגד גברים. הדאגה שלי שנשים יוכלו להגשים עצמן בתוך היהדות, נובעת מתוך כבוד הבריות.  כבר מתחילת עבודתי, בשנת 1995, כשהייתי בין הטוענות הרבניות הראשונות בארץ, קיבלתי תיקים מורכבים של מסורבות-גט, עגונות וממזרים, והטיפול בהם נמשך שנים ארוכות".

 

בד בבד החליטה להמשיך ללמוד והתקבלה לתוכנית להוראה לתואר שני בבר-אילן. את עבודת התזה שלה כתבה על הסכמי קדם נישואין למניעת סירוב גט במדינת ישראל במאה העשרים. משם המשיכה לכתיבת הדוקטורט, שנפרשֹה על פני תשע שנים, בעיקר משום שנעשתה בשילוב עם עבודתה להצלת עגונות ולקידום "ההסכם לכבוד הדדי", הסכם קדם נישואין למניעת סירוב גט.

 

לי זה לא יקרה, אבל...

בסוף שנות ה-90 ניסחו הרב אלישיב קנוהל, הרב ד"ר דוד בן זזון וד"ר רחל לבמור את "ההסכם לכבוד הדדי". להגדרת ד"ר לבמור, זהו "הסכם ממוני המעניק תמריץ שלילי לשני בני הזוג, כדי שלא יסרב מי מהם לגירושין כאשר השני מבקש זאת. ההסכם הדדי לחלוטין, מכיוון שגם האישה וגם האיש עלולים להיות מסורבי-גט ושניהם זקוקים להגנה.

 

ההסכם קובע כי כל אחד מבני הזוג מתחייב לשלם דמי מזונות גבוהים, שאליהם התחייב לפני הנישואין, במקרה של עיכוב גירושין מעבר לשישה חודשים מיום שליחת ההודעה על רצון הזולת לחיות בנפרד. מנגנון נוסף בהסכם קובע תהליך שיקום אצל בעל מקצוע ומחייב את בני הזוג ללכת לשלוש עד שש פגישות במהלך תקופת ההמתנה, וזאת אם הזולת דורש זאת. לדברי ד"ר לבמור, שני התהליכים הללו מכריחים את בני הזוג להגיע להידברות ולהסכמה. "השערתנו היא, ש'ההסכם לכבוד הדדי' מוריד את רמת המתיחות במשפחה, שכן הבעל יודע מראש כי האישה חופשית לעזוב אותו, ובידיו הבחירה לשלם לה מזונות גבוהים או לתת לה גט".

 

איך משכנעים זוג צעיר ומאוהב להידיין טרם נישואיו על הסכם גירושין?

"שלושה נימוקים כבדי משקל יש באמתחתנו כאשר אנו מציעים לזוגות לחתום על ההסכם. האחד, שזה אולי (או קרוב לוודאי) לא יקרה להם, אבל זה עלול לקרות למישהו אחר, והם, במעשם זה מהווים דוגמה אישית ועושים לתיקון עולם.  הנימוק השני הוא הביטוח האישי. כאשר אנחנו קונים מכונית חדשה, יפהפייה ומבריקה, גם אז נחגרים בחגורת בטיחות. למרות שלא עולה על דעתנו שהנסיעה תסתיים בתאונת דרכים, אנחנו נזהרים. למה? כי תאונות קורות. הנימוק השלישי מדבר בעיקר על לב זוגות דתיים: יש לכם הזדמנות של פעם בחיים להשפיע על תהליך הלכתי היסטורי".

 

רוחות של שינוי

במשך שנים ארוכות התקשו רבים מהרבנים בישראל לקבל את הרעיון הכללי של חתימה על הסכם ממון לפני הנישואין. בשנים האחרונות, בין היתר בהשפעת ספרה של ד"ר לבמור, הרעיון החל מחלחל אל תוך השיח הציבורי והאקדמי. במיוחד קיבל לגיטימציה בשיח הרבני. לדברי ד"ר לבמור, הארגון הרבני בית הלל וארגון צוהר לקחו לעצמם משימה להחתים זוגות על הסכם קדם נישואין לסירוב גט.

 

"חשוב להבין כי בהקשר ההלכתי מדובר דווקא בהסכם המחזק את התא המשפחתי היהודי. יש אחוז מסוים של גירושין שאי-אפשר למנוע, אבל בכל פעם שיש סירוב גט בני הזוג נכנסים למלחמה עצומה והתוצאה הרסנית. הילדים ניזוקים ובבוא העת לא יֵדעו לנהל זוגיות מכבדת. בני הזוג גם הם יעברו טראומה מיותרת של סירוב גט, שעלולה להרתיע אותם מלהינשא בשנית. בנוסף, בתקופה של סירוב הגט האישה מנועה מללדת ילדים, שהם ההרחבה של עם ישראל.

דווקא "ההסכם לכבוד הדדי", על אף שהוא מסדיר פרידה, דואג לגירושין שקטים ומכובדים ומאפשר לבני הזוג שנפרדו דרכיהם להינשא בשנית ולהקים משפחה".

 

נוסח "ההסכם לכבוד הדדי" ומידע נוסף מתפרסם באתר של "ישראל הצעיר".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

טלי פארי תשובה מונתה למנהלת בית ספר "אביב" ברמת אביב ג'

מרדכי (מוטי) לוי מונה לסגן נשיאת בית המשפט השלום באילת

יאיר פינס מונה למשנה למנהל רשות מקרקעי ישראל

לירן איזנברג מונה לסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת ואלינור

יעקב (ינקי) קוינט מונה למנהל רשות החברות

עו"ד טל אברהם מונתה לסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז צפון

זאביק הירשמן מונה לסמנכ"ל מערכות המידע של קבוצת G4S בישראל

איתי בר-נחום מונה למשנה למנכ"ל ב-HackerU

יהודה ונדרולדה מונה לסמנכ"ל הכספים של הבורסה

מיה דבש מונתה לאוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון

איתמר בן דוד מונה לתפקיד יו"ר ועדת התכנון המחוזית של מחוז חיפה

צאלה וקסמן גונן מונתה לסמנכ"לית שירות והסברה בעיריית כפר סבא

סגי איתן מונתה כחברה מטעם הציבור במועצה המנהלית של בנק ישראל

ישי דה ליאון מונה לדירקטור במחלקת ההיי טק של פירמת פאהן קנה

שאול דנקור מונה למנכ"ל חברת מנדלסון תשתיות ותעשיות

ענת גואטה מונתה ליו"ר הרשות לניירות ערך

אמיר שניידר מונה למנהל תחום הדיגיטל בבנק הפועלים

עו"ד מיה גבאי טובול מונתה ליו"ר אנגל משאבים

אודי שוסב מונה למנכ"ל תאגיד "פלג הגליל"

מיקי שטרסבורגר מונה לסמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על

ד"ר רונן יוכפז מונה למנהל אגף הפיתוח בחטיבת המחשוב של בנק הפועלים

ארז כלפון מונה ליו"ר למנהלת הליגות בכדורגל

לכל המינויים החדשים