הצד האנושי של ההיי-טק

הצד האנושי של ההיי-טק

עדי עירוני, בוגר ומוסמך מצטיין של בר-אילן בתחום מדעי החברה, התמנה לסמנכ"ל יחידת הגיוס באתוסיה, חברה המתמחה באיתור וגיוס מקצוענים לתעשיות ההיי-טק והביוטק. בשנים הקרובות הוא צופה פריחה בענפי אבטחת מידע, טכנולוגיות ענן, אחסון, Big Data, אינטרנט ואפליקציות מובייל, וקורא לאוניברסיטאות להוסיף תכנים מעשיים ללימודי התואר כדי לסייע לבוגרים להשתלב טוב יותר בעולם התעסוקה.

עדי עירוני, 37, בוגר בר-אילן, שאף תמיד לעבוד עם אנשים במסגרת ארגונית. "חשבתי שהדרך להגיע לזה עוברת בלימודי מנהל עסקים, והתחלתי ללמוד מנהל עסקים במכללה למנהל". שנת לימודים אחת הספיקה לו כדי להבין שלימודי מנהל עסקים עוסקים בעיקר ב'ביזנס' כדבריו, ופחות באנשים. ולכן בראשית שנות ה-2000 שינה כיוון והחל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן בחוג המשולב למדעי החברה במסלול פרט. לאחר מכן המשיך ללימודי סוציולוגיה ארגונית וסיים את שני התארים בהצטיינות. "בחוג המשולב למדתי תחומים שהיו יותר קרובים לנושא שעניין אותי ובתואר השני שהתחלתי מיד לאחר מכן, כבר הייתי ממוקד הרבה יותר. למדתי קורסים במשאבי אנוש, בייעוץ ארגוני, בהנחיית קבוצות ודברים נוספים שסייעו לי בסופו של דבר לעבוד בארגון שמשרת ארגונים בתחום המשאב האנושי ".

כיום מכהן עירוני כסמנכ"ל יחידת הגיוס באתוסיה, חברה המונה כ-70 עובדים ומתמחה באיתור וגיוס אנשי מקצוע לתעשיות ההיי-טק והביוטק. לכל המפקפקים בתועלת המעשית שבלימודי מדעי החברה, הוא אומר כי הלימודים האקדמיים שלו בהחלט באים לידי ביטוי יום יומי בעבודתו והם אלו אשר פתחו לו את הדלת לעולם משאבי האנוש. "בחברת אתוסיה אנחנו מוצאים לאנשים בית חם במקומות עבודה שמקבלים אותם ומטפחים אותם. במקרים רבים זה אומר למצוא מקום טוב גם לאנשים שהיו מובטלים תקופה לא קטנה ובתחום ההיי-טק הדינמי זו יכולה להיות חוויה שמשנה חיים".

היתרון שבלימודי היהדות
עירוני מדגיש כי ההחלטה לעבור לבר-אילן בתחילת דרכו האקדמית התבררה כנכונה לא רק בשל התכנים השונים שהיו כלולים במסלול הלימוד אלא גם בשל אופייה המיוחד של האוניברסיטה. "בחרתי בבר-אילן כי היה לה די.אן.איי שונה ממוסדות לימוד אחרים. הייתה הרגשה של מוסד לימודים נגיש, שמתייחס לסטודנט בגובה העיניים. גם כשהייתה תחרותיות בכיתה היא לא הייתה דורסנית, שיתפנו פעולה וכולנו קיבלנו ציונים גבוהים". הייחוד של בר-אילן התבטא לדבריו גם מהבחינה החברתית. "כשבאתי להירשם עברתי בדשא ליד ה'עיגולדים' וישבה שם קבוצות של סטודנטים, חלקם חובשי כיפה וחלקם לא. כבר אז יכולתי לראות את האינטגרציה הטובה ביניהם". אותה אוירה של ביחד, כדבריו, רק התחזקה לדבריו במשך השנים. "עניין חשוב נוסף היה העזרה ההדדית. בזמן לימודי גם עבדתי במשרה מלאה וחברותי לכיתה מאד עזרו לי, הן צילמו עבורי חומרי לימוד ולא היה מבחן שלמדתי אליו לבד. עם כמה מהן אני שומר על קשר עד היום".

עירוני, שלא בא מבית דתי, מסביר כי בזכות הקשר עם חברותיו לכיתה, שמרביתן היו דתיות הוא נחשף לחלקים ביהדות שלא הכיר וגם קיבל באהבה את חובת חבישת הכיפה בשיעורי היהדות. "לא באתי ממקום של התרסה אלא התייחסתי לכך כאל כמשהו חיובי שאני עושה. אגב, על חבישת הכיפה קיבלתי חיזוק חם גם מאבי, שאינו דתי. הוא ראה בכך יתרון וערך חשוב שמוסיף לנשמה ולחיי הרוח שלי. באותו אופן, גם שיעורי היהדות היו עבורי בונוס, מעין אתנחתא מהלימודים בקורסים האינטנסיביים".

ערכים שקשורים לאנשים
חוויה מכוננת שחווה עירוני בתקופת לימודיו, הייתה השנה שבה התנדב בפרויקט פר"ח. "חנכתי ילד בכיתה ג' שהיו לו קשיים חברתיים חמורים. הייתי אמור לשמש לו מעין דמות של חבר או אח גדול". הילד סיפר לעירוני כי יש לו שני חלומות - האחד לבנות בית על עץ והשני לשחק כדורגל עם ילדי הכיתה. "הוא היה ילד מבודד חברתית. החלטתי שיחד ננסה להגשים את חלומותיו. בחלק מהזמן שביליתי אתו בנינו את הבית על העץ, ולמרות שלא היה לנו שום מושג מוקדם איך לעשות את זה, הצלחנו עד סוף השנה להשלים את הבית. ביתר הזמן לימדתי אותו איך להשתמש בנתונים הפיזיולוגיים שלו ובכישרונותיו הטבעיים שהתגלו כיתרון בתפקיד השוער בכדורגל. לקראת אמצע שנת הלימודים, אחרי אימונים אינטנסיביים, לא היה גבול לאושרו כשהזמינו אותו לשחק כדורגל עם ילדי הכיתה בתפקיד השוער".

הישגיו אלו זיכו את עירוני בפרס מתנדב מצטיין ארצי מטעם פר"ח. "זו הייתה שנה מאד משמעותית עבורי, לקחתי על עצמי לחולל שינוי עבור אדם ועשיתי את זה בשיא הרצינות. בהחלט היה לכך קשר חזק מאד עם כור ההיתוך הזה שפגשתי בבר-אילן, היו אלה ערכים שקשורים לאנשים".

יותר שיעורים מעשיים
לאחר שסיים את לימודי התואר השני גילה עירוני שכמו בוגרי אוניברסיטה רבים אחרים, למרות הצטיינותו, כדי להשתלב בעבודה בתחום משאבי האנוש הוא זקוק לניסיון מעשי ממוקד יותר. "תכניות הלימוד באוניברסיטאות כוללות בדרך כלל יותר תכנים תיאורטיים שמכוונים אותך למחקר ופחות כלים מעשיים שמחברים אותך לעולם העבודה". לדבריו, ניסיונו בשוק התעסוקה כיום מלמד כי האוניברסיטאות בישראל צריכות לעשות שינוי ולקחת בחשבון בתכניות הלימוד גם את הצורך של הסטודנט להשתלב בעתיד בתעשייה.

את המחסור בידע מעשי פתר עירוני עם תום לימודיו האקדמיים בהשלמות פרטיות. הוא לקח קורסים באימון אישי ועסקי, התמחה בגיוס בחברת מנפאוור, וחבר ליועצת ארגונית וותיקה אתה עבד 9 חודשים ללא תשלום. "היא לקחה אותי תחת חסותה כי הייתי רעב ללמוד. וכך זכיתי להיות שותף לפרויקטים גדולים, לשבת בישיבות עם בכירים בתעשייה ולצבור ניסיון שאחרים לומדים ב-3 שנים". את מרבית הכלים הפרקטיים, אומר עירוני, הוא רכש לאורך שש שנות עבודתו בחברת אתוסיה.

דור ה-Y
בנוסף להתמחותה העיקרית של חברת אתוסיה באיתור, גיוס והשמת אנשי מקצוע בחברות הייטק, מספקת החברה לחברות אלו גם שירות לניהול הכישרונות בארגון. "אנחנו מזהים את הכישרונות בחברה ומסמנים אותם ובהתאם לזה בונים להם מסלול שיישמר אותם לטווח ארוך בתוך החברה".

הצורך בבניית מסלול שימור נולד לדברי עירוני מאופיו התחרותי של שוק ההיי-טק. "חברה שרוצה לשמור על עובדיה הטובים והמוכשרים צריכה לתת להם הרגשה שהם לא ימצאו משהו יותר טוב בחוץ". לדבריו, משימה זו אינה ניתנת להשגה על ידי איסור שימוש ברשתות חברתיות בשעות העבודה, כפי שהיה מקובל לפני שנים, שכן גירויים אלו הם כבר חלק בלתי נפרד מחיי העובדים הן בעבודה והן מחוצה לה. "המעסיקים צריכים למצוא דרכים שישאירו את העובד מרוצה ושידע כל יום מחדש מדוע הוא בוחר להישאר במקום העבודה שלו ולא מחפש אתגרים חדשים".

עירוני מאפיין את הדור החדש של עובדי ההיי-טק כאנשי דור ה-Y "זהו דור ייחודי שחלק ניכר מהחיים שלו מתרחש ברשתות החברתיות כמו הפייסבוק, הטוויטר והלינקדין. הם התרגלו לקבל את ה-'לייק' על כל דבר שהם עושים בחייהם האישיים ולכן גם בעבודה הם נזקקים לכמות גדולה של חיזוקים חיוביים וברמה המידית". כשמתרגמים את זה ליחסי עבודה, אומר עירוני, זה משפיע גם על עבודתו של המנהל. "מנהל כיום נדרש להיות יצירתי, לקיים עם העובד הרבה שיחות אישיות ולהעטיר עליו תשומת לב ושפע של חיזוקים. כל זאת, כדי לתפוס את הבעיות בזמן אמת ולתפעל אותן בהתאם".  

תחום התוכנה בעלייה
בישראל פועלות כיום כ-6,000 חברות הייטק, המעסיקות כ-200,000 איש. מיעוטן הן חברות גדולות ומבוססות כדוגמת התעשייה האווירית, אלביט, טבע ואינטל. רוב שוק ההיי-טק מורכב מחברות סטארט אפ קטנות ובינוניות.

לדברי עירוני, בשנים האחרונות ניכרת מגמה גוברת של השקעות כספים וגיוסי עובדים לעולם התוכנה אל מול מגמה סולידית יותר בתחום החומרה. "ועדיין יש ביקוש לאנשי תוכנה נוספים. בנוסף, נמצאים בתנופה גם עולם המובייל והאפליקציות השונות למובייל, תחום אבטחת הסייבר, ענני המידע, תחום השרתים, האחסון ותחום ה- IT. גם תעשיית הביוטק גדלה מאד בשנים האחרונות וכיום מבוקשים בה מאד אנשי מקצוע לחברות בתחום הקלינטק, הפארמה והמכשור הרפואי".

ניהול משאבי אנוש בהיי-טק
אופיו הדינמי של שוק ההיי-טק משפיע באופן ישיר גם על תחום משאבי האנוש. לדברי עירוני ניהול משאבי אנוש בחברות סטארט אפ נראה זוהר יותר מתפקיד זהה במוסדות אחרים, כי הוא כרוך בעבודה עם המוחות המבריקים ביותר. נוסף לכך, גם תנאי השכר של אנשי משאבי האנוש בחברות אלו אטרקטיביים יותר מאשר בחברות סולידיות או תעשייתיות ולכן מושך מאד לחפש תפקיד כזה. מצד שני אורך חיי הקריירה בסטארט אפ הוא קצר, בין 2-5 שנים שבהן או שהחברה מאד מצליחה מאד ומתאחדת או נמכרת לקונגלומרט כלשהו, או שהיא נכשלת ונסגרת. "מנהלת משאבי אנוש בסטארט אפ בהיי-טק עשויה למצוא את עצמה מחפשת עבודה חדשה כל שנתיים בערך. בתחום אחר לעומת זאת, מחזור החיים של התפקיד ארוך יותר וכולל לעיתים מרכיב של קביעות". הוא מוסיף כי מרכיב משמעותי בתפקידה של מנהלת משאבי אנוש בהיי-טק הוא גיוס, בייחוד בחברות סטארט אפ טכנולוגי קטנות. זאת לעומת ארגונים גדולים יותר בתעשייה שאינה היי-טק, בהם אלמנטים אחרים כמו הדרכה, רווחה, פיתוח ארגוני ועוד ושאר תהליכי משאבי אנוש רוחביים מקבלים משקל יותר משמעותי. "מצב זה יצר באחרונה מגמה חדשה של מנהלות משאבי אנוש עצמאיות, שמנהלות את תחום הגיוס ומספקות את השירות הזה למספר ארגונים במקביל".

לדעתו של עירוני, בוגרי מדעי החברה בהחלט מכוונים ומתאימים לעבודה בתחום משאבי האנוש. "אם כי בהחלט לא מספיק רק ארגז הכלים שקיבלו באוניברסיטה". לדבריו, בוגרי תואר מצטיינים במדעי החברה שמגיעים אליו לראיון, מודים שהם לא יודעים בדיוק מה הכיוון המקצועי שלהם שכן לא לכך כיוונו אותם בלימודי התואר. "אנחנו מאפשרים להם תחילה להתמחות במקצוע ולאחר מכן הם משתלבים יפה בתחום משאבי האנוש. חצי מהמתמחים שלנו כבר הפכו ליועצים והמשיכו עם הזמן להתפתח לתפקידים נוספים בחברה". בסופו של הריאיון מודה עירוני כי כמעסיק וכמגייס עובדים לחברות רבות, יש לו סימפתיה מיוחדת למבקשי עבודה מקרב בוגרי בר-אילן. "זה הרי המסטינג שגם אני אכלתי ממנו 5 שנים".

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

אושרה צרויה ימין מונתה לדוברת עיריית אשקלון

יובל רייקין מונה לסמנכ"ל כספים של מאגר הגז "תמר"

יפית שחר מונתה למנהלת משאבי אנוש של אפקון החזקות

ברוך לוברט מונה ליועץ משפטי של רשות שוק ההון במשרד האוצר

יעקב ערן ממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר

איתמר בן מאיר מונה למנכ"ל נתיבי איילון

יוחנן לוקר, יו"ר דירקטוריון כיל, מונה ליו"ר עמותת ידידי המרכז הרפואי סורוקה

רווית קזס טירם נבחרה לנהל את בית הספר הממלכתי A צומח ברובעים החדשים בראש העין

אודי ויזנר מונה למנכ"ל חטיבת התוכנה בחברת אפקון בקרה ואוטומציה

אסי לויתין בן-עמרם מונתה למנהלת שיווק ונכסים מניבים בחברת רוגובין

עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד ברוך לוברט מונה ליועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

אלי דפס מונה ליו"ר דירקטוריון חברת אל על

עו"ד אשרה גז-אייזנשטיין מונתה לפרקליטת מחוז תל אביב.

דינה גלפונד מונתה לאחראית לקוחות בתחום הביטוח בחברת מיה מחשבים

אריאל הדר מונה למנהל הטמעות מערכות SAS ללקוחות מובילים, בחברת מיה מחשבים

יניב דורני מונה לסמנכ"ל כספים בחברת פוינטר

רו"ח אלעד כהן מונה למנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אפסילון

שירית אביטן-כהן מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון 'מקור ראשון' ואתר האינטרנט שלו

יוגב שמני מונה למנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי

אביב קינן מונה לראש מנהל החינוך בעיריית ירושלים

אורנה הוזמן בכור מונתה ליו"ר דירקטוריון נמל אשדוד

עו"ד איתי אופיר מונה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון

חיים עזרן מונה למנהל הרכש בעיריית נצרת עילית

ד"ר שלומית פחימה מונתה למנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה

 לכל המינויים החדשים