זרעים של תקוה

בוגר בר-אילן ד"ר דויד קדיש מנהל את חוות הלימוד החקלאית בפתח תקווה ומנחיל לאלפי תלמידים ערכים נשכחים כגון עבודת כפיים, חריצות ועבודת צוות

 

באזור של בנייה צפופה ומואצת, החווה החקלאית במרכז פתח תקווה היא מחזה מרשים ולא שכיח. פיסת הטבע העירוני מעוררת חדשות לבקרים עניין רב בקרב יזמי נדל"ן, שמתאכזבים זה אחר זה לגלות כי המתחם מוכרז כבר שנים כאתר לשימור.

את החווה מנהל ב-23 השנים האחרונות האגרונום דויד קדיש, שהתמחה במסגרת הדוקטורט שלו באוניברסיטת בר-אילן אצל פרופ' יגאל כהן, פרופ' אמריטוס לפיתופתולוגיה וחתן פרס ישראל לחקר החקלאות.

החווה החקלאית הוקמה ב-1934 ביוזמת רוזה ("האדומה") כהן, אמו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, כביתספרחקלאימחוזי.המטרה הייתה לחזק ולהעמיק את לימודי החקלאות ואת הקשר לארץ ולאדמה. הלימודים בבית הספר היו משולבים בעבודה בדיר,ברפת, בטיפול באפרוחים ובגןהירק. עם תלמידי בית הספר המחוזי נמנים רבים מקברניטי המדינה, ובהם רחבעם זאבי, מאיר עמית, רפי איתןוכמובן יצחק רבין. במשך השנים שופצו המבנים הישנים וחלקם הוגדר כמבנים לשימור. 

 

חקלאות מעשית בדור הסמארטפון
כאז כן היום, שלושה אוטובוסים מביאים לחווה 2000 תלמידים לשעתיים שבועיות של פעילות חקלאית, המוגדרות כמקצוע במערכת השיעורים. "בתום הפעילות, כל ילד יוצא מפה עם תוצרת: זר פרחים, שקית ירקות, צמחי תבלין. עבור ילדים עירונים שמבחינתם עכבר עשוי פלסטיק, מדובר בשעתיים שהערך החווייתי שלהן הוא גדול", אומר ד"ר קדיש.

ד"ר קדיש גדל בשכונת נווה עוז בפתח תקווה, השכונה שבה פועלת חוות הלימוד החקלאית. כילד היה בא לעבוד בחווה, מטפח את בתי האימון לאפרוחים ומשתתף בגידול הדבורים. כשבגר, יצא ללימודי אגרונומיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית וחזר לחווה כמורה. לאחר עשור התמנה  למנהל החווה. "זיכרונות הילדות שלי מהחווה נפלאים", הוא מעיד, "התרגשתי מהאחריות שנתנו לי בטיפול באפרוחים, אהבתי את החקלאות, את האוויר הצח ואת העבודה המשותפת בערוגות".

עד היום הוא מתרגש לראות את האוטובוסים פורקים בשערי החווה חבורות  של ילדים סקרנים ושמחים, שבנוסף ללימוד בוטניקה בכיתות ממוחשבות, הם עודרים ומגרפים, שותלים ומטפלים בחיות המשק. בפעילות החווה משולבים גם ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים.

עמלנות, עבודה פיזית ושיתוף פעולה
לפני חמש שנים יצא לדרך פרויקט הדגל של החווה, המשלב בפעילות במקום את בני הקהילה האתיופית. ד"ר קדיש: "הפרויקט נולד כתגובה להדרת ילדים בני הקהילה האתיופית ברישום למוסדות החינוך בפתח תקווה. יצרנו קשר עם מחלקת הרווחה בעירייה, בניסיון לחזק את הקשר שלנו עם ילדי הקהילה. בסופו של דבר, דווקא האוכלוסייה המבוגרת הגיעה אלינו".

באתיופיה עסקו בני הקהילה בחקלאות, אך בישראל המתועשת והטכנולוגית  לא נמצא להם מענה לאורח החיים שהכירו. "פנינו לגברים כבני 40", משחזר ד"ר קדיש את המהלכים הראשונים, "הקצֵינו להם חלקות לגידול ירקות למאכל. אחרי שנתיים-שלוש הצטרפו גם נשות הקהילה ואחר כך הפעילות בחווה התרחבה וכללה גם עבודת יצירה, בהדרכת מורה לאמנות".  הפרויקט נתמך על ידי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות ע"ש פרופ' מרסלה ברנר ז"ל ומלווה אותו המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית של עיריית פתח תקווה.

ד"ר קדיש מספר כי הקשר ההדוק שנוצר עם בני הקהילה האתיופית בחווה תורם לא רק לעולים אלא גם ליתר התושבים, מבוגרים וילדים: "יש הרבה מה ללמוד מהחריצות ומעבודת הצוות הטובה של בני העדה האתיופית. במערכת החינוך כיום מדגישים פחות את ערכי העמלנות, העבודה הפיזית ושיתוף הפעולה, ואילו כאן ילדינו נפגשים מקרוב עם חברי הקבוצה, אנשים חרוצים ונעימים, ומתרשמים באופן בלתי אמצעי מדרכי העבודה שלהם".

פרויקט נוסף שמתקיים בימים אלה בחווה בשיתוף הקהילה האתיופית הוא בניית בית מבוץ ועץ  - שחזור בגודל אמיתי של הבנייה הכפרית המסורתית באתיופיה, עם ערוגות אותנטיות ומכלאת חיות מבויתות לצד הבית. בפרויקט זה מצליח ד"ר קדיש לעשות את מה שכמעט כבר בלתי אפשרי כיום: "ילדי פתח תקווה עומדים כאן ברגליים יחפות ומכנסיים מקופלים ודורכים בהתרגשות בוץ וקש ביחד לטיט, שירכיב את בית הבוץ המתהווה". 

דגן גדל בגן
יוצאי אתיופיה הביאו עימם שיטות עבודה אחרות וגידולים שאינם מוכרים כאן, כגון ה"גומן" (Gomen) - עלים ירוקים הדומים לעלי סלק, ודגן בשם "טף" (Teff) שהוכרז בשנת 1996 על ידי ארגון הבריאות האמריקני כ"מזון על". דגן הטף נדיר יחסית בעולם, שכן מאז שנת 2006 אוסרת הממשלה האתיופית לייצא אותו, כדי למנוע את דלדולו ולשמור על תזונת תושביה. בעקבות כך מתנהל סחר בלתי חוקי בטף ומחירו מאמיר.

ד"ר קדיש מספר: "הטף מבוקש מאוד בעולם בשל ערכיו התזונתיים הגבוהים. הוא מכיל את כל שמונה חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם, עשיר בברזל, מגנזיום, סידן, חלבון וויטמינים, קל לעיכול ונטול גלוטן. בתנאי האקלים בישראל מתקשים לגדל אותו, אבל בחווה בפתח תקווה כבר נרשמה פריצת דרך ונציגים של משרד החקלאות אף הגיעו לכאן כדי ללמוד מאתנו איך עושים את זה".

מדי יום חמישי אוכלים חברי צוות החווה יחד עם בני הקהילה. כל אחד מביא מאכל אהוב ופותחים שולחן שמשולבים בו בישול תימני, עיראקי, אתיופי, ועוד תפוצות. "שולחן מרתק", מחייך ד"ר קדיש.  

לכתבות נוספות...

מינויים חדשים

טלי פארי תשובה מונתה למנהלת בית ספר "אביב" ברמת אביב ג'

מרדכי (מוטי) לוי מונה לסגן נשיאת בית המשפט השלום באילת

יאיר פינס מונה למשנה למנהל רשות מקרקעי ישראל

לירן איזנברג מונה לסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת ואלינור

יעקב (ינקי) קוינט מונה למנהל רשות החברות

עו"ד טל אברהם מונתה לסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז צפון

זאביק הירשמן מונה לסמנכ"ל מערכות המידע של קבוצת G4S בישראל

איתי בר-נחום מונה למשנה למנכ"ל ב-HackerU

יהודה ונדרולדה מונה לסמנכ"ל הכספים של הבורסה

מיה דבש מונתה לאוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון

איתמר בן דוד מונה לתפקיד יו"ר ועדת התכנון המחוזית של מחוז חיפה

צאלה וקסמן גונן מונתה לסמנכ"לית שירות והסברה בעיריית כפר סבא

סגי איתן מונתה כחברה מטעם הציבור במועצה המנהלית של בנק ישראל

ישי דה ליאון מונה לדירקטור במחלקת ההיי טק של פירמת פאהן קנה

שאול דנקור מונה למנכ"ל חברת מנדלסון תשתיות ותעשיות

ענת גואטה מונתה ליו"ר הרשות לניירות ערך

אמיר שניידר מונה למנהל תחום הדיגיטל בבנק הפועלים

עו"ד מיה גבאי טובול מונתה ליו"ר אנגל משאבים

אודי שוסב מונה למנכ"ל תאגיד "פלג הגליל"

מיקי שטרסבורגר מונה לסמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על

ד"ר רונן יוכפז מונה למנהל אגף הפיתוח בחטיבת המחשוב של בנק הפועלים

ארז כלפון מונה ליו"ר למנהלת הליגות בכדורגל

לכל המינויים החדשים